Menopause

ישראל מיישרת קו עם ה – FDA האמריקאי ומעדכנת את ההנחיות בנושא משתלי סיליקון (הודעת האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית)

הודעת האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית

פרשת שתלי הסיליקון: מומחי האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית של ההסתדרות הרפואית מיישרים קו עם הנחיות ה –FDA  המעודכנות בנושא שימוש במשתל סיליקון לשד. מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית ה FDA הפיץ בספטמבר 2020 המלצה להנחיות חדשות שעל הרופאים לתת למטופלות לקראת הגדלה או שחזור שד, ההנחיות כוללות מידע עדכני לגבי הסיכונים ומוגשות כסרטון הסברה הכולל 7 אזהרות. יודגש כי משתלי סילקון הן עדיין אפשרות טובה ובטוחה המשמשת בניתוחי שדיים רבים, אסתטיים ושחזורים וה –  FDA ממליץ להמשיך את השימוש בהם לצד האזהרות. בימים אלו ביצע ועד האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית התאמה לסרטון האזהרות לשפה העברית ולמערכת הבריאות בישראל במטרה שכל מנתח פלסטי יוכל להציגו במידה וירצה לנשים העתידות לעבור ניתוח.

ד”ר מאיר כהן, יו”ר האיגוד לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית הדגיש כי: “הסרטון  מיועד למי ששוקלת שימוש במשתל סיליקון  לשד להגדלת חזה או לשחזור במטרה לחדד ולהבהיר כי מדובר באביזר רפואי שיש בו גם יתרונות וגם סיכונים. מטרת הסרטון היא להמחיש באופן חד וברור יותר את הסיכונים לצד קריאה בעיון של טפסי ההסכמה לניתוח. אנו הרופאים המומחים, מקווים שהמטופלות שלנו יוכלו להפיק ממנו את המיטב. המטרה אינה להפחיד חלילה אלא להציג את העובדות המדעיות בשקיפות על מנת שכל מטופלת תוכל לקבל החלטה מושכלת”

לצפייה בסרטון לחצו כאן.

לעיון בהנחיות ה-FDA לחצו כאן.

= * =

ובתוך כך נודע כי לרגל חודש המודעות לסרטן השד 2020, התכנסו ביוזמת האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, רופאות ורופאים מומחים לכירורגיה פלסטית מבתי החולים הציבוריים מכל רחבי הארץ, העוסקים בשיחזור שד, לצילום משותף בחלוקים ורודים (צילום: ישראל הדרי.). החלוקים הוכנו במיוחד לרגל חודש המודעות ברוח הצבע הוורוד המסמל תמיכה במאבק בסרטן השד, אשר הפך לסמל הרשמי של חודש המודעות ושולבו עם מסכות ורודות וכפפות תואמות גם בצבע ורוד. מנתוני האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית, עולה כי בשנה האחרונה, שרובה התנהלה בצל הקורונה, התבצעו בבתי החולים בישראל כ – 1,200 ניתוחים לשיחזור השד מסוגים שונים בקרב נשים המתמודדות עם המחלה. חלק מהשיחזורים כללו הכנסת משתל שד תותב, שימוש ברקמת עור ושומן מאיזורים אחרים בגוף, או יריעה ביולוגית המבוססת על רקמה אנושית. מקובל לחשוב שפלסטיקאים עוסקים רק בניתוחי יופי, אך חשוב לדעת כי רופאים מומחים לכירורגיה פלסטית, מבצעים כחלק נכבד מעבודתם בבתי החולים, ניתוחים לשיחזור השד. גם במהלך שנת 2020 בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשיכו להתקיים בבתי החולים, הניתוחים החיוניים בקרב נשים שהתמודדו עם סרטן השד. עבור הנשים החולות, ניתוח פלסטי לשיחזור השד, הוא שלב דרמטי המשפיע על תהליך ההחלמה ודימוי הגוף.

ד”ר מאיר כהן, יו”ר האיגוד לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית הדגיש כי: “מחקרים מדעיים שבדקו את ההיבט הפסיכולוגי של התהליך הצביעו על המצוקה שחוות נשים לאחר ניתוחים לכריתת שד חלקית או מלאה. העיוות במראה השד עלול לפגוע בדימוי העצמי של האישה, בתחושת הנשיות שלה ובקשר האינטימי. זו הסיבה שהשחזור המתבצע כאמור, על ידי רופא מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית, הוא ניתוח חיוני לתהליך ההחלמה ומשפר משמעותית את תפיסת הגוף ואיכות החיים של האישה המתמודדת עם סרטן השד”.

הצילומים נערכו בחדר הניתוח של המרכז הרפואי TLV מדיקל סנטר הממוקם בבניין MDC Medical Center ברמת החייל בתל אביב וכן על גג המבנה. ניתוח פלסטי לשיחזור השד, נמצא בסל הבריאות, למבוטחות כל קופות החולים, כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. באתר משרד הבריאות ניתן לקרוא מידע מפורט יותר אודות הזכאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

=*=*=

האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית הוקם במטרה להוות מסגרת ארגונית מקצועית לכ-300 הרופאים המומחים והמתמחים העוסקים בכירורגיה פלסטית ואסתטית בישראל ברפואה הציבורית והפרטית ולפעול לקידום ופיתוח המקצוע בתחום הטיפול, ההוראה והמחקר.

רופאי האיגוד מטפלים בשחזור מומים מולדים, שחזור שד, עור ורקמות, ניתוחי פציעות מורכבות, נפגעי כוויות, ריפוי פצעים, מיקרוכירורגיה נוירו-וסקולרית, כירורגיה פלסטית ורפואה אסתטית.

מומחה בכירורגיה פלסטית הוא רופא שלאחר קבלת הרישיון לעסוק ברפואה כללית בישראל בחר להמשיך את הכשרתו ולהתמחות בענף הרפואי הנקרא כירורגיה פלסטית ואסתטית, השלים את תקופת ההתמחות שנמשכה 6 שנים, עמד בהצלחה בכל הדרישות הכרוכות בה וקיבל ממשרד הבריאות תעודת רופא מומחה בתחום זה. כך שבחלוף כ13 שנה מתחילת לימודיו הפך לרופא מומחה לכירורגיה פלסטית שמביא עמו אל שולחן הטיפולים ניסיון רב, הכשרה מעמיקה ויכולת למנוע מראש סיבוכים ואף לטפל בהם אם חלילה קרו.

האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית, מטפח קשרים עם ארגונים בינלאומיים העוסקים בניתוחים פלסטיים ומתעדכן בחידושים ומגמות במטרה ליישמם בארץ. כחברי איגוד יכולים להצטרף רופאים ורופאות בעלי תואר מומחה בכירורגיה פלסטית. האיגוד מפעיל עמודפייסבוקוכן אתר אינטרנט פתוח לציבור הכולל את רשימת המומחים וממליץ להיכנס אליו לפני ההחלטה על ביצוע ניתוח: www.plasticsurgery.org.il

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    במאמר שפורסם בכתב העת Maturitas מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בדרגה בינונית/חמורה, אשר לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות מספקת ופוגעת באיכות החיים ובתפקוד המיני, בעיקר בנשים עם היסטוריה של סרטן שד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים הקליניים של נשים לאחר-מנופאוזה עם אטרופיה של […]

  • מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    במאמר שפורסם בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין הפרעות פוריות ובין הסיכון העתידי להתפתחות סרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה בשל גיל בעת הריון ראשון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהפרעות פוריות, קרי כישלון הפריה לאחר לפחות 12 חודשי ניסיון להרות, מלוות בשכיחות מוגברת של […]

  • גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מספר גורמי סיכון עשויים לסייע בזיהוי נשים עם סרטן שד בהן קיים סיכון גבוה להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים ובהן תתכן תועלת למעקב אינטנסיבי יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם היסטוריה אישית […]

  • דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment עולה כי בנשים שהקפידו על דפוס תזונה המעודד צמחונות סיכון מופחת להתפתחות סרטן שד. יתרה מזאת, דיאטה עתירה במזון מהצומח ודלה במזון מהחי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד, בפרט בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים ממחקרים להערכת הקשר בין דיאטה […]

  • טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לסרטן שד בקרב מתבגרות ונשים מבוגרות עם היסטוריה של טיפול ב- Doxorubicin כנגד מחלת הודג’קין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים ששרדו מחלת הודג’קין עם היסטוריה של קרינה לבית החזה בגיל צעיר קיים סיכון מוגבר לסרטן שד. […]

  • טיפול ב-Doxorubicin מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד בנשים עם לימפומה (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Doxorubicin מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד בנשים עם לימפומה (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Doxorubicin מעלה את הסיכון לסרטן שד בנשים עם מחלת הודג’קין. ממצאים אלו תומכים בהגברת המעקב אחר נשים לאחר חשיפה לטיפול זה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Doxorubicin מהווה טיפול מרכזי כנגד לימפומה. מחקרים קודמים הציעו כי בבנות עם מחלת הודג’קין שטופלו ב- […]

  • טיפול אחזקה ללא כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות נשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (Clin Cancer Res)

    טיפול אחזקה ללא כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות נשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (Clin Cancer Res)

    טיפול ב-Olaparib (לינפארזה) בלבד או בשילוב עם Durvalumab (אימפינזי) כטיפול אחזקה ללא-כימותרפיה עשוי להביא להארכת משך הישרדות ללא-התקדמות מחלה בנשים עם סרטן שד מתקדם ושלילי לשלושת הקולטנים להורמונים. קו-טיפול ראשון סטנדרטי כנגד סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים בשלב מתקדם כולל טיפול כימותרפי המבוסס על טקסנים או פלטינום, הכרוך ברעילות משמעותית. הערכת גישות טיפול אחזקה ללא-כימותרפיה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה