כשני שליש מהחולים עם אוטם לבבי חד עונים על הקריטריונים לאבחנה של תסמונת מטבולית עוד במהלך אשפוזם בבית החולים, ולמרות חשש כי הסמנים המטבוליים עשויים להיות מוטים תקופה כה סמוכה לאירוע האקוטי, לרוב ניתן לאשר את האבחנה לאחר כחודש, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.
לדברי החוקרים, לא ברור אם חולים אלו חיוביים לתסמונת במהלך אשפוזם, כאשר אצל אלו העונים על הקריטריונים לאחר 30 ימים נרשמה עליה של למעלה מ-50% בסיכון לתמותה או אשפוז חוזר בתוך 12 חודשים, בהשוואה לאלו שאינם עונים על הקריטריונים הללו הן במהלך האשפוז והן לאחר 30 ימים.
החוקרים מסבירים כי הפרץ האדרנרגי במהלך השלב האקוטי של אוטם לבבי עשוי להביא לשינוי בחלק מהסמנים התורמים לאבחנה של תסמונת מטבולית, לכן הערכה של התסמונת נדחתה פעמים רבות עד לאחר שחרורם מבית החולים.
עם זאת, חשוב מכך, בחולים שענו על הקריטריונים האבחנתיים במהלך האשפוז בשל אוטם לבבי ועדיין היו שליליים כחודש מאוחר יותר, עדיין נרשמה עליה מסוימת בסיכון לתמותה או אשפוזים חוזרים.
מכאן עולה כי אבחנה של תסמונת מטבולית בשלב האקוטי, שאינה נותרת לאורך זמן, הינה עדיין בעלת משמעות פרוגנוסטית בפני עצמה וממצאים אלו תומכים בחשיבות בדיקות סקירה לתסמונת מטבולית בחולים לאחר אוטם לבבי, וקביעת האבחנה עוד במהלך אשפוזם בבית החולים.
במחקר שכלל 1,129 חולים שלקחו חלק במחקר TRIUMPH (Translational Research Investigating Underlying Disparities in Acute Myocardial Infarction Patient’s Health Status ) ב-24 מרכזים בארצות הברית, 69% ענו על הקריטריונים הסטנדרטיים לאבחנת תסמונת מטבולית במהלך אשפוזם ו-63% ענו על הקריטריונים הללו כחודש לאחר שחרורם.
לאבחנה של תסמונת מטבולית באשפוז רגישות של 87% וסגוליות של 61% לאבחנה חיובית לאחר חודש, וערך מנבא חיובי ושלילי של 79% ו-74%, בהתאמה. לאבחנה באשפוז יחס סיכויים של 10.8 לאבחנה שנותרה חיובית גם לאחר חודש אחד.
החוקרים הסבו את תשומת הלב לתת-קבוצה של 162 חולים שענו על הקריטריונים לאבחנה של תסמונת מטבולית במהלך האשפוז, אך לא לאחר חודש אחד. הם סבורים כי מדובר בקבוצת ביניים בהם הפרעות מטבוליות מסוימות שהתגלו בעקבות האוטם הלבבי החד. חולים אלו נטו להיות צעירים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של מחלה רב-כלית ותפקוד נמוך יותר של החדר השמאלי.
יתרה מזאת, בהשוואה לאלו שלא ענו על הקריטריונים לתסמונת בתחילת המחקר או לאחר חודש, היקף המותניים היה גדול יותר, עם רמות גבוהות יותר של טריגליצרידים ו-LDL , ערכי HDL נמוכים יותר, לחץ דם גבוה יותר וערכים גבוהים יותר של אינסולין בדם וערכי סוכר בדם בצום.
מהנתונים עלה כי באלו שאובחנו עם התסמונת המטבולית במהלך אשפוזם, אך לא לאחר שחרורם, נרשמה עליה בינונית בסיכון לתוצא סיום משולב שכלל תמותה או אשפוז חוזר בתוך 12 חודשים, הבדל שהיה לא משמעותי סטטיסטית, עם יחס סיכון של 1.36.
יחס הסיכון המתוקן הגבוה ביותר תועד בקבוצת החולים שענו על הקריטריונים לאבחנת התסמונת לאחר שחרורם, ללא תלות לאבחנה במהלך האשפוז. חולים שלא ענו על הקריטריונים לאבחנה באף אחת מנקודות הזמן שימשו כקבוצת הייחוס.
לדברי החוקרים, ישנה חשיבות לזיהוי החולים עם תסמונת מטבולית במהלך האשפוז בבית החולים, ללא תלות במצבם לאחר חודש אחד, מאחר שתתכן היענות גבוהה יותר לשיקום לבבי ואמצעים אחרים.
Prediabetes and the Metabolic Syndrome 2013 Congress
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!