פאנל מומחים בנוירולוגיה ורדיולוגיה פרסם פרוטוקולי הדמיה מעודכנים לחולים עם טרשת נפוצה, במטרה להבטיח דיוק אבחנתי טוב יותר. הפאנל המליץ על שימוש בבדיקת הדמיה תלת-ממדית ברזולוציה גבוהה על-פני בדיקה דו-ממדית בכל מקרה בו הדבר אפשרי, מאחר ומדובר בבדיקה מהירה וטובה יותר להדגמת פעילות מחלה.
היתרון של בדיקת הדמיה תלת-ממדית בכך שמספקת כיסוי מלא של המוח ולכן לא מפספסים אזורים חשובים כפי שהיה בעבר. כ-80% מהסורקים בארצות הברית הם בעלי יכולת תלת-ממדית ובמידה וסורק זה אינו זמין, מומלץ להשתמש בסורק דו-מדדי באיכות טובה.
בדיקת MRI עשויה לסייע באבחנת MS (Multiple Sclerosis) או CIS (Clinically Isolated Syndrome). יש לקחת בחשבון כי אם בוחרים 100 אנשים בריאים מהרחוב ומבצעים את הבדיקה, ב-5% יהיו ממצאים חריגים בבדיקת MRI של המוח וכמובן שאין המשמעות כי מפתחים טרשת נפוצה.
באוכלוסיות חולים מסוימות קריאת ההדמיה עשויה להיות קשה עוד יותר. במידה ומבצעים בדיקת MRI בחולים מעל גיל 60 שנים, צפויים לזהות נגעים לבנים בעלי מראה דומה לטרשת נפוצה, אך נובעים מתהליכי הזדקנות טבעיים בלבד.
לכן, בנוסף לבדיקת MRI דרושים תסמינים אופיניים לטרשת נפוצה, דוגמת נימול או הפרעות שיווי משקל. המומחים מדגישים כי קשה לפענח את תוצאות בדיקת ה-MRI ללא המידע הקליני.
פאנל המומחים ממליץ על בדיקה עם תוספת גדוליניום לעיתים קרובות יותר מבעבר. בדיקה זו מספקת מידע נוסף באשר להיקף פעילות המחלה. השימוש בחומר ניגוד מביא לאבחנה מהירה יותר מאחר ובמידה ומזהים נגעים שעוברים האדרה ע"י חומר ניגוד בסריקה הראשונה, ניתן לקבוע את האבחנה עוד באותו יום, בעוד שבעבר, היה צורך להמתין שישה חודשים עד לבדיקת MRI נוספת.
ומאחר ונדרשות פחות סריקות מוחיות, השימוש בטכנולוגיה זו עשויה להשתלם מבחינת עלות-תועלת בטווח הארוך.
מעניין לציין כי רופאים רבים מתבססים על בדיקות הדמיה למעקב אחר חולי טרשת נפוצה. הם שמים את בטחם בבדיקת ה-MRI לניטור מחלה יציבה, כלי שלא היה זמין לפני עשור. בעבר היה ספק רב באשר לחשיבות בדיקות MRI, אך העדויות במהלך העשור האחרון תומכות בשימוש בבדיקת MRI.
מתוך כנס ה-CMSC
לידיעה במדסקייפ