Osteoarthritis

סמנים בדם עשויים לסייע בחיזוי התקדמות מחלת אלצהיימר (JAMA Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי רמות בדם של p-tau181 (Phosphorlyated Tau at Threnonine 181) עשויות לשמש כאמצעי למעקב אחר התקדמות מחלה בחולים עם מחלת אלצהיימר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם רמות p-tau181 עשויות לסייע בהערכת התקדמות נוירו-דגנרטיבית והידרדרות קוגניטיבית של חולים עם מחלת אלצהיימר, בהשוואה לרמות NfL (Neurofilament Light Chain), סמן לא-ספציפי לנזק עצבי.

המחקר העוקבה כלל נתונים ממחקר Alzheimer’s Disease Neuroimaging Initiative בין תחילת פברואר בשנת 2007 ועד 6 ביוני בשנת 2016. דגימות דם לאורך המעקב הושלמו למשך עד שמונה שנים. מדידות p-tau181 בדם בוצעו בשנת 2020. מדובר במחקר רב-מרכזי תצפיתי שכלל 1,113 משתתפים, כולל משתתפים ללא הפרעה קוגניטיבית, כמו גם משתתפים עם ליקוי קוגניטיבי (ליקוי קוגניטיבי קל ודמנציה).

מבין 1,113 משתתפים (גיל ממוצע של 74 שנים, 53.9% גברים), ב-378 משתתפים (34%) התפקוד הקוגניטיבי היה שמור וב-735 משתתפים (66%) תועד ליקוי קוגניטיבי, כולל 537 חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל ו-198 חולים עם דמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר.

ניתוח הנתונים העיד על קשר בין שינויים לאורך הזמן ברמות p-tau181 בדם ובין הידרדרות קוגניטיבית (p<0.001) וירידה פרוספקטיבית במטבוליזם של גלוקוז (p<0.001) ונפח חומר אפור (p<0.001) באזורים מוח אופייניים מאוד למחלת אלצהיימר. קשרים אלו היו מוגבלים לחולים חיוביים לעמילואיד ביתא.

הן רמות p-tau181 והן רמות NfL בדם נקשרו בקשר בלתי-תלוי עם תפקוד קוגניטיבי ונוירו-דגנרטיביים באזורים במוח המושפעים לרוב במחלת אלצהיימר. עם זאת, רמות NfL נקשרו גם עם תהליכים נוירו-דגנרטיביים באזורים מוחיים מעבר לדפוס הפיזור המקובל בחולים עם מחלת אלצהיימר במשתתפים שליליים לעמילואיד ביתא.

מניתוח סטטיסטי עלה כי כ-25-45% מתוצאי p-tau181 בדם על מדדי תפקוד היו בתיווך סמנים הדמייתיים לתהליכים נוירו-דגנרטיביים, רמז לכך שהקשר בין p-tau181 בפלזמה ובין תפקוד קוגניטיבי אינו תלוי במדדים אלו.

ממצאי המחקר תומכים בשימוש ב- p-tau181 בדם כסמן זמין לחיזוי ומעקב אחר שינויים נוירו-דגנרטיביים והידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת אלצהיימר.

JAMA Neurology 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    החלפת טיפול מונותרפי ותוספת טיפול הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני בנשים עם אפילפסיה מוכללת אידיופטית, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הכישלון בין הטיפולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל נתונים מ-18 מרכזים לטיפול באפילפסיה בארבע מדינות בין השנים 1995 עד 2023 כאשר חציון משך המעקב […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • התמכרות למסכים מלווה בסיכון מוגבר לשינה לקויה ועליה בשומן גוף בבני נוער

    התמכרות למסכים מלווה בסיכון מוגבר לשינה לקויה ועליה בשומן גוף בבני נוער

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Global and Public Health עולה כי זמן מסך לפני השינה, עליה בזמן מסך בסופי שבוע, שימוש בטלפון כשעון מעורר והתמכרות למשחקי וידאו הינם מאפיינים נפוצים שנקשרו עם דפוסי שינה בשעה מאוחרת יותר, בקרת שינה ירודה ועליה בסיכון להשמנה במתבגרים בגילאי 11-14 שנים. מחקר החתך בכלל 62 תלמידי בית […]

  • חשיפה לזיהום אוויר עשויה להביא לשינוי במבנה המוח

    חשיפה לזיהום אוויר עשויה להביא לשינוי במבנה המוח

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Stroke עולה כי חשיפה ארוכת-טווח לחומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר באוויר, גם ברמות נמוכות יחסית, מלווה בשינויים מבניים במוח דוגמת ירידה בנפח רקמת המוח, עליה באטרופיה ופתולוגיה וסקולארית בקשישים. מחקר SNAC-K-MRI כלל קשישים ללא דמנציה שעברו בדיקת MRI בתחילת המחקר. בנוסף, משתתפים מתחת לגיל 78 שנין השלימו בדיקת MRI לאחר 6 […]

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    בחולים עם היפונתרמיה תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר 30 ימים, בהשוואה לאלו עם ריכוזי נתרן תקינים בדם, ולאורך הזמן, הסיכון לתמותה פחת בחולים עם היפונתרמיה קלה; אך מגמה זו הייתה פחות בולטת באלו עם היפונתרמיה מתונה ולא תוארה כלל בחולים עם היפונתרמיה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Internal […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך