מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ASTRO (American Society for Radiation Oncology) עולה לראשונה כי ישנה תועלת לטיפול קרינתי במינון נמוך במקרים של דלקת ריאות חמורה על-רקע COVID-19.
מחקר RESCUE-119 התבסס על ההשערה כי טיפול קרינתי במינון נמוך עשוי לסייע במניעת סערת ציטוקינים ובצקת לא-נשלטת בחולים שאושפזו עם COVID-19.
מדגם המחקר כלל 20 חולים, מהם 10 טופלו בקרינה במינון נמוך ו-10 שימשו כביקורות, אשר קיבלו את הטיפול התומך הטוב ביותר. החולים בקבוצת הביקורת תאמו לאלו בקבוצת ההתערבות בגיל ובמחלות רקע. כל החולים הללו אושפזו ונדרשו לטיפול בחמצן. בנוסף, בכל החולים, צילומי רנטגן עוקבים הדגימו נזק בריאות.
ההתערבות כללה קרינה במינון נמוך של 1.5 Gy לכלל הריאה.
חמשת החולים הראשונים נבחנו בנקודת ביניים לאחר שבעה ימים במטרה לאשר את בטיחות הפרוצדורה. בהמשך, 10 חולים קיבלו טיפול קרינתי והיו במעקב לאחר 28 ימים.
תוצאי הסיום העיקריים של המחקר כללו את הזמן עד להחלמה קלינית, אשר נקבע על-בסיס הפסקת הצורך בטיפול בחמצן; ושיפור הדמייתי או במדדי דלקת. חציון הזמן עד להחלמה קלינית היה מהיר כמעט פי שלוש בחולים שקיבלו טפול קרינתי במינון נמוך, בהשוואה לחולים בקבוצת הביקורת (3 לעומת 12 ימים).
עוד תועדה מגמה לפיה חולים שקיבלו טיפול קרינתי שוחררו מבית החולים מוקדם יותר. מרווח הזמן הממוצע עד לשחרור מבית החולים עמד על 12 ימים באלו שקיבלו טיפול קרינתי, בהשוואה ל-20 ימי אשפוז של חולים בקבוצת הביקורת.
מבין החולים בקבוצת הטיפול הקרינתי, רק חולה אחד נדרש לאינטובציה, זאת בהשוואה ל-4 מבין 10 חולים בקבוצת הביקורת אשר נדרשו לאינטובציה.
הממצאים הצביעו על שיפור בצילומי חזה עוקבים ב-9 מבין 10 חולים שטופלו בקרינה במינון נמוך, בהשוואה לארבעה חולים בלבד בקבוצת הביקורת. זוהה שיפור משמעותי בדליריום בקרב חולים לאחר טיפול קרינתי, בהשוואה לביקורות. לפני קבלת טיפול קרינתי במינון נמוך, מדדי CRP עלו ב-22% ביום ולאחר קבלת הטיפול נרשמה ירידה חדה ברמות CRP ו-LDH.
עם זאת, לא תועדו הבדלים בשיעורי ההישרדות הכוללים בין שתי הקבוצות, כאשר 90% מהחולים בשתי הקבוצות שרדו לאחר 28 ימים.
הממצאים המבטיחים הללו הובילו להשלמת שני מחקרים גדולים יותר בשלב 2, VENTED ו-PRE-VENT.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ASTRO
לידיעה במדסקייפ