הפחתת לחץ דם מהווה גישה יעילה למניעת הופעה חדשה של סוכרת מסוג 2, כאשר התוצאות הטובות ביותר תועדו עם תרופות ממשפחת מעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme) ו-ARB (Angiotensin Receptor Blocker), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפחתת לחץ דם הינה גישה מוכחת למניעת סיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים של סוכרת, אך החשיבות במניעת סוכרת אינה ברורה. כעת הם ביקשו לבחון את הנושא על-סמך נתוני מטופלים ממחקרים אקראיים ומבוקרים.
החוקרים בחנו את ההשפעה של תרופות להפחתת לחץ דם על הסיכון להופעה חדשה של סוכרת מסוג 2. נתוני משתתפים נבחנו להערכת ההשפעות השונות של חמש משפחות תרופות עיקריות לאיזון יתר לחץ דם על הסיכון להופעה חדשה של סוכרת מסוג 2. בסיכומו של דבר נאספו נתונים מ-22 מחקרים שנערכו בין 1973 עד 2008. החוקרים כללו מחקרים להערכת מניעה ראשונית ומניעה שניונית, אשר כללו מעקב של לפחות 1,000 שנות-אדם בכל זרוע.
מטה האנליזה כללה 145,939 משתתפם (60.6% גברים) מ-19 מחקרים אקראיים ומבוקרים. לאחר חציון מעקב של 4.5 שנים, 9,883 משתתפים אובחנו עם הופעה חדשה של סוכרת מסוג 2.
מניתוח הנתונים עולה כי ירידה של 5 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי לוותה בירידה של 11% בסיכון לסוכרת מסוג 2 בכלל המחקרים (יחס סיכון של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.84-0.95).
הערכת ההשפעות של טיפול מחמש תרופת מג'וריות לאיזון לחץ דם הראתה כי בהשוואה לפלסבו, מתן מעכבי ACE (סיכון יחסי של 0.84, רווח בר-סמך 95% של 0.76-0.93) ו-ARB (סיכון יחסי של 0.84, רווח בר-סמך 95% של 0.76-0.92) הפחיתו את הסיכון להופעה חדשה של סוכרת מסוג 2; עם זאת, השימוש בחסמי ביתא (סיכון יחסי של 1.48, רווח בר-סמך 95% של 1.27-1.72) ותיאזידים (סיכון יחסי של 1.20, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.35) לוו בסיכון מוגבר להופעת סוכרת מסוג 2, כאשר לחסמי תעלות סידן לא הייתה השפעה על הסיכון לסוכרת.
ממצאי המחקר תומכים בבחירה של תרופות ממשפחת מעכבי ACE או ARB לאיזון לחץ דם כאשר מעוניינים למנוע התפתחות סוכרת. נתונים אלו עשויים לסייע עוד בבחירה פרטנית של הטיפול התרופתי בהתאם לסיכון הפרטני לסוכרת.
The Lancet 2021