Trauma

חסימה של הstellate ganglion עשויה להיות אפקטיבית בטיפול ב PTSD (JAMA Psychiatry)

מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין

טיפול בזריקה לחסימת ה stellate ganglion מפחית סימפטומים של PTSD ועשוי להוות פריצת דרך בתחום הטיפול הדחוף במחלה. כך על פי מחקר שפורסם בנובמבר ב JAMA Psychiatry.

מחקרים הראו כי טראומה משמעותית גורמת לשפעול המערכת הסימפתטית. ה stellite ganglion אשר נמצא בבסיס הצוואר, הינו חלק מאותה המערכת ולוקח חלק בהפעלתה למצב של “flight or fight“. פרוצדורת stellate ganglion block (SGB) הינה פרוצדורה האורכת כ 5 דקות ובמהלכה מזריקים מאלחש מקומי קצר טווח לתוך וסביב ה stellite ganglion על מנת לחסום אותו באופן זמני.

כיום לא ברור באופן ודאי מהו מנגנון הפעולה של הליך זה, אך חוקרים מאמינים כי זה גורם ל”אתחול מחדש” של המערכת הסימפתטית למצבה הפרה-טראומטי. הפרוצדורה בוצעה בעבר (בשנות ה 40 של המאה הקודמת) לטיפול בתסמונות כאב. כיום ישנם מספר מחקרים אשר בדקו את הפרוצדורה על מטופלים עם PTSD, אך התוצאות היו לא אחידות.

מטרת מחקר זה היתה לבדוק את השפעה פרוצדורת ה SBG על הפחתת הסימפטומים של PTSD, בתוך מעקב של 8 שבועות.

המחקר הינו מחקר אקראי כפול סמיות רב מוקדי. הוא נערך בין מאי 2016 ועד מרץ 2018 בשלושה מרכזים צבאיים לטיפול בכאב בארה”ב. במחקר השתתפו מטופלים אשר היו בזמן שירות צבאי, אשר סבלו מ PTSD (על פי ניקוד השווה או הגבוה מ 32 ב PTSD Checklist-Civilian Version (PCL-C)), ואשר היו יציבים על טיפול פסיכוטרופי. קריטריוני אי-ההכללה היו: טיפול SGB קודם, אבחנות פסיכיאטריות ספציפיות, שימוש בחומרים, נזק מוחי בינוני עד קשה, או מחשבות אובדניות בחודשיים שקדמו למחקר.

המטופלים קיבלו זריקת SGB עם 7-10ml של ropivacaine 0.5% או זריקת פלצבו לתוך וסביב הגנגליון, בשבוע 0 ובשבוע 2 למחקר. רק הרופאים המרדימים והאחיות אשר ביצעו את הפרוצדורה היו מודעים לחומר המוזרק, ופגשו את המטופלים פעמיים בלבד, לצורך ההזרקה. התוצאים שנבדקו היו שיפור של 10 נקודות או יותר ב CAPS-5 total symptom severity scores מהבסיס עד שבוע 8.

תוצאות: 113 מטופלים הוכללו במחקר, מתוכם 100 גברים ו 13 נשים. הגיל הממוצע היה 37.3 שנים. 74 מטופלים קיבלו SGB ו 39 קיבלו זריקת פלצבו. המאפיינים הבסיסיים של שתי הקבוצות היו דומים, עם ניקוד ממוצע ב CAPS-5 score של 37.6 ו 39.8 בהתאמה. 108 (95.6%) מטופלים השלימו את המחקר עד למעקב של 8 שבועות. באנליזת intent-to-treat, השינוי בניקוד CAPS-5 היה -12.6 בקבוצה אשר קיבלה טיפול ב SGB לעומת ירידה של -6.1 בלבד בקבוצה שקיבלה פלצבו (p=0.01).

הטיפול הביא לתוצאות טובות יותר במטופלים עם סימפטומי PTSD חמורים יותר. עבור כל נקודה נוספת בניקוד הבסיסי של CAPS-5, היתה ירידה נוספת של כ- 0.2 נקודות לאחר 8 שבועות.

מסקנת החוקרים מהמחקר היא כי במטופלים עם סימפטומים של PTSD, שני טיפולים של SGB במרחק של שבועיים האחד מהשני היו אפקטיביים בהפחתת חומרת הסימפטומים כפי שהוגדרו על ידי CAPS-5 total symptom severity score, לאחר 8 שבועות.

החוקרים מציינים כי מגבלות המחקר משך המעקב הקטן יחסית (8 שבועות בלבד), ובחירת מטופלים עם רמת PTSD קלה עד בינונית בלבד משפיעים על יכולת ההכללה שלו על כלל אוכלוסיית המטופלים. עם זאת, החוקרים מעודדים ביצוע מחקרים נוספים בנושא זה על מנת לאמת תוצאות מחקר זה.

Effect of Stellate Ganglion Block Treatment on Posttraumatic Stress Disorder Symptoms. November 6, 2019, JAMA Psychiatry.

 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה