Tuberculosis

סינתזה בריאה: חוקרים הצליחו לייצר חלבונים אנטימיקרוביאליים (הודעת הטכניון)

הודעת הטכניון

אחרי שישה עשורים של מאמץ כלל עולמי: הצלחה ביצירת חלבונים ייחודיים בעלי השלכות רפואיות עצומות

קבוצת המחקר של פרופ’ אשרף בריק (בתמונה)  מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון מדווחת על סדרה של פריצות דרך בסינתזה של חלבונים בעלי חשיבות רפואית עצומה. לדברי פרופ’ בריק, “2020, שהייתה שנה קשה במיוחד, הסתיימה עבורנו בבשורה מרגשת אישור לפרסום חמישה מאמרים של קבוצת המחקר שלנו בתחום הכימיה הביולוגית, באותו השבוע. מדובר בפרסומים בעיתונים המדעיים המובילים בעולם, וכולם עוסקים בסינתזה כימית של חלבונים וביישומה בפיתוח מולקולות בעלות חשיבות תרופתית. אנחנו מעריכים שאסטרטגיות הסינתזה החדשות יעזרו רבות בייצור תרופות רבות לסרטן, למחלות מעיים, לסוכרת ולמחלות נוספות.”

שיטות הסינתזה שמפתח פרופ’ בריק מניבות חלבונים בעלי חשיבות במחקר ובתעשיית התרופות. בין השאר מדובר בחלבונים אנטימיקרוביאליים, העשויים לחסל ביעילות חיידקים שנמצאו עמידים לאנטיביוטיקות קונבנציונליות, והורמונים כגון אינסולין המשמש לאיזון רמות הסוכר בדם.

אחד מחמשת המאמרים פורסם בכתב העת המדעי Nature Communications והוא מציג שיטה כימית חדשנית ליצירה של פפטידים בעלי פוטנציאל רפואי משמעותי. פפטידים הם רצפים של חומצות אמינו, מעין חלבונים קצרים, וחלקם נמצאו יעילים מאוד בקטילת חיידקים, נגיפים ופטריות.

פפטידים ממשפחת הפלקטסינים (plectasins), המאופיינים ביעילות גבוהה בהקשר זה, מופקים כיום מהפטרייה Pseudoplectania nigrella, אולם בשל הפוטנציאל הרפואי שלהם נעשה מאמץ עולמי מתמשך לפיתוח שיטות להפקה מלאכותית שלהם (סינתזה). במאמר הנדון מדווחת קבוצת המחקר מהטכניון על הצלחה ראשונה בכך. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על מולקולות קטנות, על קרינת UV ועל המתכת פלדיום.

פריצת הדרך הכימית במחקר האמור היא יצירה של פפטידים המכילים טבעות הנוצרות דרך קשרי גופרית-גופרית אתגר סינתזה המעסיק קבוצות מחקר רבות מאז הניסיון הראשון בשנת 1966. השיטות המסורתיות לסינתזה של פפטידים אלה הצריכו זמן הפקה ממושך (כמה ימים) ותהליכים רבים וארוכים של בידוד חומרי הביניים וניקויים. התוצאה: אובדן חומר רב בדרך. בנוסף לכך, שיטות אלו לא היו ישימות בסינתזה של מולקולות חלבון חיוניות אחרות. השיטה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ’ בריק אורכת דקות בודדות, אינה מצריכה ניקוי של החומר בשלבי הביניים וחשוב מכל היא אינה פוגעת בחומצות האמינו שבפפטיד.

חוקרי הקבוצה הכינו בשיטה האמורה כמה פפטידים מאתגרים המכילים שתיים או שלוש טבעות, ובהם מולקולת לינקלוטייד המשמשת בתרופות לבעיות מעיים (מעי רגיש). לדברי פרופ’ בריק, “השיטה החדשה צפויה לסייע רבות בפיתוח תרופות רבות ששיטות הסינתזה הקיימות לא אפשרו לייצרן. מדובר בסינתזה של ציקלוטידים הרלוונטיים לטיפול בסרטן ובסינתזה של אינסולין ונגזרותיו לטיפול בסוכרת. יתר על כן, השיטה תאפשר הפקה מהירה של תרופות חדשניות וספציפיות ברוח רפואת העתיד – הרפואה המותאמת אישית.”


במחקר האמור השתתפו הדוקטורנט שי לפס (המחבר הראשי במאמר), המסטרנטית פאטמה אטאמלה, ד”ר גיא קמינצקי (חוקר ראשי במעבדה) וד”ר האו סאן שהיה פוסט-דוקטורנט במעבדה וכיום הוא חבר סגל באוניברסיטת
נאנג’ינג בסין. המחקר נתמך על ידי מענק המצוינות של האיחוד האירופי (Advanced ERC).

למאמר בכתב העת המדעי Nature Communications לחצו כאן

בתרשים שלהלן : סגירה של שלוש טבעות שונות בחלבון באמצעות יצירה סלקטיבית ומהירה של קשרי גופרית-גופרית תוך שימוש חדשני באור אולטרה-סגול, פלדיום ומולקולת דיסולפירם (DSF)


0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית (Clin Gastroenterol Hepatol)

    חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית (Clin Gastroenterol Hepatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר מובהק סטטיסטית בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין סיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית וקשר מנה-תגובה לא ליניארי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין מחלת מעי דלקתית עדיין שנוי במחלוקת, בפרט […]

  • עליה חוזרת במקרי דלקת ריאות מהלכת לאחר הירידה במקרים במהלך מגפת הקורונה (MMWR)

    עליה חוזרת במקרי דלקת ריאות מהלכת לאחר הירידה במקרים במהלך מגפת הקורונה (MMWR)

    מנתונים חדשים מארצות הברית שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי בעונת 2023-2024 נרשמה עליה חוזרת בשיעור מקרי זיהום נשימתי משנית ל-Mycoplasma pneumoniae בארצות הברית, זאת לאחר ירידה בשיעור המקרים במהלך מגפת הקורונה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Mycoplasma pneumoniae כולל תסמינים נשימתיים קלים, כאשר המצב הקליני לעיתים מכונה דלקת ריאות מהלכת (Walking Pneumoniae). […]

  • טיפול ב-Amoxicillin עדיין מהווה טיפול יעיל כנגד זיהומי אוזניים (J Ped Infect Dis Soc)

    טיפול ב-Amoxicillin עדיין מהווה טיפול יעיל כנגד זיהומי אוזניים (J Ped Infect Dis Soc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society עולה כי טיפול ב- Amoxicillin נותר טיפול יעיל כנגד דלקת אקוטית של האוזן התיכונה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהומי אוזניים מהווים את הסיבה הנפוצה ביותר לטיפול אנטיביוטי בילדים, כאשר 80% מהילדים צפויים לפחות לדלקת אוזניים אחת עד גיל 5 שנים ורבע […]

  • גורמי סיכון לזיהום חמור בקורונה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Infection)

    גורמי סיכון לזיהום חמור בקורונה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Infection)

    במאמר שפורסם בכתב העת Infection מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גיל מתקדם, אבחנה של סוכרת והיסטוריה של זיהום חמור קודם מהווים גורמי סיכון להתפתחות מחלה חמורה משנית לזיהום בקורונה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), בעוד שחיסון כנגד הנגיף מהווה גורם מגן. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמי סיכון להתפתחות […]

  • מחלה מנינגוקוקאלית פולשנית נפוצה פי שש בנשאי HIV (מתוך Open Forum Infect Dis)

    מחלה מנינגוקוקאלית פולשנית נפוצה פי שש בנשאי HIV (מתוך Open Forum Infect Dis)

    בקרב מטופלים עם HIV סיכון גבוה יותר למחלה מנינגוקוקאלית פולשנית, בהשוואה לאלו ללא HIV, בין אם קיבלו חיסון כנגד הזיהום ובין אם לאו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Open Forum Infectious Diseases. החוקרים השלימו מחקר המשך להערכה קודמת של הסיכון למחלה מנינגוקוקאלית פולשנית במטופלים עם HIV, במטרה להבין טוב יותר כיצד את ההשפעה […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול אנטיביוטי חדש כנגד זיהומים מורכבים בדרכי השתן (N Eng J Med)

    תוצאות מבטיחות לטיפול אנטיביוטי חדש כנגד זיהומים מורכבים בדרכי השתן (N Eng J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Cefepime-Taniborbactam היה יעיל יותר ב-22% מ-Meropenem, שהינו הטיפול המקובל כיום כנגד זיהום מורכב בדרכי השתן ודלקת אגן הכליה והכליה. החוקרים מסבירים כי Cefepime-Taniborbactam הינו תכשיר אנטיביוטי הנבחן כיום לטיפול בחיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי. המחקר האקראי, כפל-סמיות, בשלב […]

  • התועלת של טיפול מונע בדוקסילין למניעת זיהומים המועברים במגע מיני בנשים (N Engl J Med)

    התועלת של טיפול מונע בדוקסילין למניעת זיהומים המועברים במגע מיני בנשים (N Engl J Med)

    טיפול מניעתי לאחר-חשיפה בדוקסילין אינו מלווה בשיעורי היארעות נמוכים יותר של זיהומים המועברים במגע מיני בקרב נשים, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול מניעתי לאחר-חשיפה בדוקסילין הוכח כאמצעי למניעת זיהומים המועברים במגע מיני בגברים שאינם טרנסג’נדרים ובנשים טרנסג’נדריות, אך אין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה