חדשות

הנחיות חדשות מטעם ה-EAU לטיפול באי-נקיטת שתן

03/07/2017

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

איגוד ה-EAU (European Association of Urology) פרסם הנחיות חדשות אודות טיפול תרופתי לאי-נקיטת שתן.

 

המומחים כותבים כי ישנן עדויות מוגבלות אודות עדיפות של תכשירי אנטי-מוסקריני אחד על-פני תכשיר אחר לריפוי או שיפור אי-נקיטת שתן עקב דחיפות. מינונים גבוהים יותר של תכשירים אנטי-מוסקרינים הינם יעילים יותר למצבים אלו, אך כרוכים בסיכון מוגבר לתופעות לוואי. תכשירים הניתנים פעם ביום (בשחרור ממושך) מלווים בשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לתכשירים בשחרור מיידי, אם כי שיעורי הפסקת הטיפול דומים.  מדבקה עורית של Oxybutynin מלווה בשיעור נמוך יותר של יובש בפה, בהשוואה לטיפול אנטי-מוסקריני פומי, אך לצד שיעור גבוה יותר של הפסקת הטיפול בשל תגובות עוריות.

 

ההמלצות בנוגד לטיפול אנטי-מוסקריני כוללות הצעת הטיפול למבוגרים עם אי-נקיטת שתן עקב דחיפות, לאחר כשלון טיפול שמרני; יש לשקול תכשירים בשחרור-ממושך בחולים שאינם סובלים תכשירים בשחרור-מיידי; במקרה של חוסר תועלת של תכשיר אחד, ניתן לשקול העלאת מינון או הצעת טיפול חליפי; ובחולים שאינם סובלים טיפול פומי בשל יובש בפה ניתן לשקול מדבקת Oxybutynin.

 

ההיענות לטיפול אנטי-מוסקריני היא נמוכה ויורדת עם הזמן בשל חוסר תועלת, תופעות לוואי ו/או עלויות. מרבית החולים צפויים להפסיק את הטיפול במהלך שלושת החודשים הראשונים.

 

תכשירים אנטי-מוסקריניים נמצאו יעילים בחולים קשישים.

המחברים מציינים כי  Mirabegron הוכח כבטוח ויעיל בקשישים.

 יש לקחת בחשבון כי בחולים מבוגרים, לתרופות אנטי-כולינרגיות השפעות מצטברות על התפקוד הקוגניטיבי, כאשר Oxybutynin עשוי להחמיר תפקוד קוגניטיבי בקשישים. מנגד, Solifenacin, Darifenacin, Fsoterodine ו-Trospium לא נקשרו עם פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי בקשישים במחקרים קצרי-טווח.

 

עוד ממליצים המומחים כי בקשישים המטופלים לאי-נקיטת שתן יינקטו מאמצים לבחור ראשית בטיפול לא-תרופתי. יש לנקוט משנה זהירות בטיפול ארוך-טווח בתכשירים אנטי-מוסקריניים בקשישים, בעיקר אלו בסיכון להפרעה בתפקוד קוגניטיבי. 

המחברים ממליצים כי בעת רישום תרופה אנטימוסקקרינית יש מקום להעריך את העומס האנטימוסקריני על החולה כתוצאה מתרופות שונות.

במידה והרופא המטפל אינו מעוניין להוסיף לעומס האנטימוסקריני - יש מקום לשקול מירבגרון. 

 

בהמלצות כותבים המומחים כי Mirabegron עדיף על פלסבו ויעיל כמו תכשירים אנטי-מוסקריניים לשיפור תסמיני אי-נקיטת שתן עקב דחיפות. תופעות הלוואי עקב הטיפול ב- Mirabegron דומות לאלו שתועדו עם פלסבו. בחולים שאינם מטופלים היטב ב-Solfenacin במינון 5 מ"ג תתכן תועלת לתוספת Mirabegron מאשר העלאת מינון Solifenacin.

ההמלצה היא כי בחולים עם אי-נקיטת שתן עקב דחיפות ותגובה לא-מספקת לטיפול שמרני, להציע Mirabegron אלא אם ידוע על יתר לחץ דם לא-מאוזן.

 

טיפול ב-Duloxetine במינון 40 מ"ג, פעמיים ביום, מביא לשיפור אי-נקיטת שתן עקב דחק בנשים. הטיפול מלווה בתופעות לוואי גסטרואינטסינאליות ובמערכת העצבים המרכזית, המובילות לשיעור גבוה של הפסקת הטיפול, אם כי תסמינים אלו מוגבלים לשבועות הראשונים של הטיפול.

 

טיפול באסטרוגן נרתיקי לאטרופיה נרתיקית ישמש כטיפול ארוך-טווח. בנשים עם היסטוריה של סרטן שד, יש להתייעץ עם האונקולוג המטפל.

 

יש לשקול הצעת Desmopressin לחולים הנדרשים להקלה קצרת-מועד בתסמיני אי-נקיטת שתן במהלך היום ולהסביר להם כי התרופה אינה מאושרת להתוויה זו. במקרים אלו יש לעקוב אחר רמות הנתרן בדם.

 

אחת ההמלצות המבוססת על דעות מומחים קובעת כי יש להציע תרופות אנטי-מוסקריניות או אגוניסטים לקולטנים ביתא-3 לחולים עם אי-נקיטת שתן מעורבת עם מרכיב מרכזי של אי-נקיטת שתן עקב דחיפות.

 

יש לשקול מתן Duloxetine להאצת החלמת שליטה בסוגרים לאחר ניתוח ערמונית, אך לעדכן את המטופלים אודות תופעות הלוואי האפשריות.

 

מתוך הנחיות ה-EAU

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני