דרכים להפחתת החשיפה לקרינה בלתי- מייננת/מאמר אורח מאת בנימין אליהו (*)

קרינה בלתי מייננת מהווה חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי של העידן המודרני, וכולנו חשופים אליה ברמות כאלה או אחרות מידי יום וכמעט בכל מקום. היא מצויה, בין היתר, בכל אמצעי התקשורת המבוססים על גלי רדיו, שכולנו משתמשים בהם ובאים איתם במגע יומיומי. השימוש הנרחב במכשירי טלפון סלולריים העצים מאוד את החשיפה לקרינה בלתי מייננת ואת החשש להשפעות בריאותיות ארוכות טווח. חשש זה הביא לקיומם של מחקרים בינלאומיים גדולים, שעד כה לא הביאו תוצאות חד- משמעיות, ולמדיניות הזהירות המונעת שמאומצת בעולם וגם על ידי משרד הבריאות הישראלי.

מהי קרינה בלתי מייננת ?

קרינה מייננת היא קרינה שמשפיעה על מבנה האלקטרונים באטומים שחשופים אליה. היכולת שלה לשנות את מצב התאים בגוף הופך אותה ברמות לא מבוקרות לסיכון בריאותי. קרינה בלתי מייננת לא יכולה לשחרר אלקטרונים מאטומים באופן ישיר ולכן נחשבת למסוכנת פחות ובכל זאת, יכולות להיות לה השפעות עקיפות על מבנה התאים  כך שגם היא בחשיפה ממושכת יכולה להיות מועדת לסיכון. קרינה בלתי מייננת נמצאת כמעט בכל מקום : קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד נפלטת, בין היתר ממתקנים של חברת החשמל. שידורי הטלוויזיה, הרדיו, הרשתות הסלולאריות והאינטרנט האלחוטי, בגלי רדיו, לצד גלי אינפרא אדום ואולטרה סגול ותדרים נוספים, כולם שכיחים מאוד ונכללים בתחום של הקרינה הבלתי מייננת.

פעילות המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה פועל במסגרת “החוק למניעת הקרינה הבלתי מייננת התשס”ו (2006)” שחוקק על מנת להסדיר את נהלי ההקמה והתפעול של מתקנים פולטי קרינה בלתי מייננת ואת דרכי המדידה והבקרה עליהם. תקנות הקרינה הבלתי מייננת מ- 2009 מגדירות את הקריטריונים לרישוי עסקים אשר ברצונם להפעיל מתקנים פולטי קרינה בלתי מייננת, את רמת המקצועיות של העוסקים בטיפול בהם וכן מחייבות מדידות תקופתיות ופרסום המידע על רמות הקרינה לציבור.

השפעות בריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת

המהפכה הסלולארית הגדילה מאוד את החשיפה של אזרחים בכל רחבי העולם לקרינה בלתי מייננת והביאה איתה דאגה להשפעות בריאותיות מזיקות למשתמשים במכשירים סלולריים. לא מעט מחקרים בחנו את הנושא, ואולם בינתיים עלו תוצאות מעורבות ולא חד משמעיות. מחקר בינלאומי מיזג נתונים מחקריים מ-13 מדינות בעולם,  שבחנו את הרגלי השימוש בטלפונים ניידים בקרב אלפי אנשים, שסובלים מגידולים סרטניים. המחקר לא מצא הבדלים אל מול קבוצת הביקורת במידת השימוש במכשיר סלולרי, גם בטווח שימוש של 10 שנים (Interphone study group, 2010 ). המחקר מצא עדויות, לסיכון מוגבר לגידול מוחי אצל משתמשים בחשיפה גבוהה במיוחד :  10% מהנבדקים שהשתמשו באופן הכי אינטנסיבי בסלולרי נמצאו כבעלי סיכון גבוה ב-40% ללקות בגידול, אך המחקר ממהר להגביל את הנחרצות של הנתון הזה בשל גורמים נסיבתיים ומשתנים מתערבים.

גורמי תקשורת שונים פירשו את תוצאות המחקר באופנים שונים וחלקם ראו בו עדות לקשר בין קרינה סלולרית לסרטן. מבחינה מדעית, לעומת זאת, יש למחקר שתי מגבלות עיקריות שבגללן לא ניתן להכריז על קשר כזה : הראשונה היא, שהמחקר מבוסס על דיווח עצמי של הנבדקים על מידת השימוש בסלולרי כאשר בדיקות מקבילות שנערכו מצאו שחלקם התקשו להעריך נכון את משך הזמן שבו הם אכן עושים שימוש בו מידי יום. המגבלה השניה נוגעת לאופי המחקר. זהו מחקר מתאמי שיכול להצביע על קיומן של שתי התופעות במקביל (שימוש בסלולרי וסרטן) אבל לא על קשר סיבתי בניהם (שימוש בסלולרי גורם לסרטן).

מחקרים נוספים, שבדקו קשר בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת ותופעות בריאותיות נוספות, כמו כאבי ראש, עייפות והתפתחות מחלות כרוניות, לא מצאו אף הם ממצאים חד משמעיים. חשוב להדגיש, שעדיין אין תוצאותב נוגע לשימוש ארוך שנים במכשירים סלולריים מעבר ל-15 שנה, כך שאין לדעת עדיין מה השפעת הקרינה בטווח של שנים רבות.

דרכים להפחתת החשיפה לקרינה

אל מול החשש הסביר מצד אחד והתוצאות הבלתי מספקות מצד שני, המדיניות הרשמית שאומצה במדינות רבות בעולם ובכללן בישראל היא מדיניות של ‘זהירות מונעת’. משרד הבריאות בארץ ממליץ על שלושה אמצעים עיקריים לצמצום רמת החשיפה לקרינה :

מיעוט שימוש בסלולרי ההמלצה היא להשתמש בטלפון קווי ככל שניתן ולהשתמש בסלולרי רק בלית- ברירה.

הרחקת המכשיר הסלולרי מהגוף, ככל שניתן   בזמן שיחה מומלץ על שימוש בדיבורית או אוזניה (לא אלחוטית). בזמן נשיאת המכשיר, מומלץ לא לשאת אותו על הגוף אלא כמה שיותר רחוק ממנו (בתיק ולא בכיס, למשל).

מיעוט בשימוש בסלולרי באיזורים בעלי קליטה נמוכה באיזורים שבהם אין הרבה אנטנות סלולריות והקליטה נמוכה, עוצמת הקרינה הנפלטת מטלפונים ניידים גבוהה משמעותית יותר. לכן באיזורים אלה מומלץ להמעיט ככל שניתן בשימוש בסלולרי.

סלולרי וילדים

דווקא לגבי הקבוצה באוכלוסיה שרגישה ביותר להתפתחות סרטן ומרכזת באופן טבעי את מירב דאגתנו, אין די נתונים לגבי השפעת הקרינה על הבריאות. המכשירים הסלולרים נכנסו לשימוש מאסיבי בקרב ילדים רק בשנים האחרונות ולכן אין עדיין מחקר שמלווה את השפעות השימוש עליהם לאורך שנים רבות. על כל פנים, מדיניות הזהירות המונעת רלוונטית לילדים לא פחות מאשר למבוגרים. בנוסף, גם משרד הבריאות מציע להמתין לגיל מאוחר ככל האפשר לפני שמעניקים טלפון נייד לילדים.

(*) מידען בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת


Interphone Study group (2010), Brain tumour risk in relation to mobile telephone use; results of the international Interphone case-control study; International journal of Epidemiology; 39 (3), p. 675-694.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה