תגובתו של פרופ’ איתמר רז למימצאי המחקר מ-JAMA Internal Medicine אודות קשר בין תרופות מבוססי GLP-1 לדלקת לבלב חריפה

פרופ' רז

בתאריך 25.2.13 התפרסם במהדורה המקוונת של הירחון   מאמר אודות הטיפול JAMA בטיפולים מבוססי  GLP-1  והסיכון לאשפוז עקב דלקת לבלב חריפה בחולי סוכרת מסוג 2 אשר נסקר גם באי-מד, כאן.

Glucagonlike Peptide 1Based Therapies and Risk of Hospitalization for Acute Pancreatitis in Type 2 Diabetes Mellitus . A Population-Based Matched Case-Control Study , Sonal Singh, MD, MPH; Hsien-Yen Chang, PhD; Thomas M. Richards,

MS; Jonathan P. Weiner, DrPH; Jeanne M. Clark, MD, MPH; Jodi B. Segal, MD, MPH 

מדובר במאמר מסוג “מקרה-בקרה” המבוסס על ניתוח נתוני תביעות משתי חברות ביטוח רפואי בארה”ב. החוקרים השוו 1269 מקרים של אשפוז בשל דלקת לבלב חריפה ל 1269 מקרים שהותאמו כבקרה, ומצאו כי חולים שנטלו טיפולים מבוססי GLP-1 (כמו Sitagliptin/Exenatide ) היו בסיכון כפול לאשפוז בשל דלקת לבלב חריפה בהשוואה לקבוצת הבקרה.

ישנה חשיבות גדולה למעקב ומחקר מתמשכים אודות בטיחות של תרופות לסוכרת, אך נתונים ממחקר מקרה-בקרה קטן עם מגבלות משמעותיות (שיפורטו להלן) כולל קיבוץ שתי תרופות בעלות מנגנון פעולה שונה כקבוצה אחת, אינם יכולים להוות משקל נגד למידע הרחב שהתקבל ממחקרים קלינים רנדומלים ומבוקרים, או למידע ממחקרים אפידמיולוגיים אחרים בהם לא נמצא קשר בין שימוש בתרופות אלו לבין עליה בסיכון לדלקת לבלב חריפה.

מגבלות המאמר הנכחי:

  • מדובר במחקר קטן מסוג “מקרה-בקרה” (case-control) שמסתמך על נתוני תביעות מחברות ביטוח רפואי (administrative insurance claims data), וללא בדיקת תיקי האשפוז של החולים שאינו יכול לספק לכן מידע מדעי מוצק כמו זה המתקבל ממחקרים קליניים מבוקרים.

  • מאחר והמחברים קיבצו יחד נתונים עבור שתי תרופות בעלות מנגנון פעולה שונה לחלוטין, לא ניתן ללמוד מהתוצאות על הבטיחות של אף אחת מהן בנפרד.

  • ההתאמה (MATCHING ) בין ה CASE  לבין ה  CONTROL  לוקה באופן משמעותי, שכן גורמי סיכון חשובים להתפתחות דלקת לבלב חריפה (עישון, אלכוהול, משקל עודף) לא מדווחים באופן מלא במסד הנתונים עליו נשען המחקר  אלא כשמדובר במצבים קיצוניים (לדוגמא: ניתוח בריאטרי, השתתפות בתוכנית גמילה מאלכוהול, שימוש בתרופות לגמילה מעישון)- כך שקיים סיכוטן להטיית הנתונים כאשר אין התאמה בין הקבוצות במאפיינים חשובים אלו.

  • יתירה מכך- מאחר וקיימת העדפה לרשום לחולים הסובלים מעודף משקל תרופות ממשפחת האינקרטינים הרי שאי ביצוע התאמה למשקל החולים בין הקבוצות  מהווה מסיח משמעותי, שכן עודף משקל בעצמו מהווה גורם סיכון להתפתחות דלקת לבלב חריפה.

  • החוקרים השתמשו באלגוריתם מתוקף לזיהוי מקרי דלקת לבלב חריפה. בדיקת הספרות מראה כי הערך המנבא החיובי (PPV ) של אלגוריתם זה בחולי סוכרת מסוג 2 הוא 50-60% בלבד! [1,2]. ללא סקירת תיקי האשפוז לא ניתן להבחין בין  אירועים אמיתיים של דלקת לבלב חריפה לבין אשפוזים לשלילת דלקת לבלב חריפה. ייתכן שישנה נטיה מוגברת  לאשפוזים לצורך שלילת דלקת לבלב (rule out) של חולים המטופלים באינקרטינים בגלל המודעות הגבוהה. כמה מה”מקרים” במחקר זה באמת לקו בדלקת לבלב חריפה?- ללא גישה לתיקי החולים לא ניתן לדעת.

  •  תשעים ושלושה חולים עם אבחנה של דלקת לבלב חריפה לא נכללו בניתוח הנתונים מאחר שלא נמצא עבורם “verifiable drug coverage “- ניתן להניח שרובם ככולם לא טופלו בתרופות מקובצת ה GLP-1 ולכן יש פה סיכון להטיה גדולה של הנתונים.

  • מידע ממחקרים קליניים מבוקרים מהווה Gold Standard   להערכת בטיחות בשימוש בתרופות.

    במחקרים הקליניים מבוקרים של סיטהגליפטין לא נמצאה עליה בסיכון לדלקת לבלב חריפה בקרב המטופלים בתרופה. בסקירה של 19 מחקרים קליניים מבוקרים שבוצעה בשנת 2009 והכילה מידע אודות 10,246 מטופלים נמצא כי אין קשר בין שימוש בסיטגליפטין לבין עליה בסיכון לדלקת לבלב חריפה (הארעות של כ 0.1 ל-100  שנות חולה בכל אחת מהקבוצות במחקר) [3].

    במחקר ה TECOS (סיטגליפטין) וה- SAVOR (סקסגליפטין) וה- LEADER משתתפים למעלה מ 14,000 ו-16,500 ו- 9,000 מטופלים בהתאמה. מדובר במחקרים קליניים מבוקרים שבמהלכם מתבצעת אדג’ודיקציה לאירועי דלקת לבלב חריפה. ועדת הבטיחות של מחקרים אלו, לא דיווחה עד כה על אירועים חריגים או דרישה לשינוי בפרוטוקול המחקר. יתר על כך מחקר ה- SAVOR שיפתח לקראת חציה השני של השנה יאושש או יפסול קשר אפשרי בין טיפול ב- DPP4 ופנקראטיטיס. עד לפרסום תוצאות אלו אין מקום לשינוי גישה בטיפול בעקבות הפרסום הנוכחי ב- JAMA .

    בספרות הרפואית ניתן למצוא מחקרים אפידמיולוגיים גדולים אחרים בהם לא נמצא קשר בין השימוש  בחוסמי DPP4 או GLP1 והסיכון לדלקת לבלב חריפה. כך לדוגמא, במאמר שהתפרסם בירחון DIABETES CARE נסקרו נתונים אודות למעלה מ 750,000 חולים, חלק נכבד מהם טופלו בבייטא או סיטגליפטין ולא נמצאה עליה בסיכון לדלקת לבלב חריפה. [4].

    מהמאמר הנוכחי לא ניתן ללמוד על הבטיחות בשימוש בתרופות מקבוצת האינקרטינים. המידע אודות הבטיחות בטיפול בתרופות אלו חייב להמשיך ולהשען על תוצאותיהם של מחקרים קליניים מבוקרים.

    כאמור, המידע הרחב הקיים כיום מראה שאין קשר בין שימוש בתרופות אלו לבין עליה בהיארעות דלקת לבלב חריפה.

    הודעה דומה התפרסמה על ידי שני ארגוני רופאי הסוכרת החשובים בארה”ב: The American Association of Endocrinologists (AACE)  ו- American Diabetes Association

    References:

    1.      Moors et al. A systematic review of validated methods for identifying pancreatitis using administrative data. Pharmacoepidemiol Drug Saf. 2012 Jan;21 Suppl 1:194-202.
    2.      Dore DD. et al. Stratum-specific positive predictive values of claims for acute pancreatitis among commercial health insurance plan enrollees with diabetes mellitus. Pharmacoepidemiol Drug Saf. 2011 Feb;20(2):209-13
    3.      Williams-Herman, D. et al. Safety and tolerability of sitagliptin in clinical studies: a pooled analysis of data from 10,246 patients with type 2 diabetes. BMC Endocrine Disorders 2010, 10:7
    4.      Garg et al. Acute pancreatitis in type 2 diabetes treated with exenatide or sitagliptin; 15,826 patients treated with sitagliptin. Diabetes Care. 2010 Nov;33(11):2349-54

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

      מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

      ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

    • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

      טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

      המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

    • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

      סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

      בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

    • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

      חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

      בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

    • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

      דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

      דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

    • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

      האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

      נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

    • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

      שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

      בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

    • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

      משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

      שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה