פייזר, אסטרה זנקה, או שניהם ? האם חיסונים מסוגים שונים עובדים טוב יותר יחד? מאמר דעה מניו יורק טיימס מאת רוקסאן חאמסי, כתבת מדעית

מאת נעה גנזבורג, Bsc

אמנם קשה לדמיין, אך רק לפני שנה קיווינו שיהיה בנמצא אפילו חיסון אחד יעיל למגיפת הקורונה ואילו עתה אנחנו נמצאים בעידן בו פוטנציאלית, יש למטופלים כמה אפשרויות לחיסון.

בכמה מדינות הוחלט, בשל תופעה נדירה אך חמורה של סיכון לקרישתיות יתר לאחר מתן החיסון של אסטרה זנקה, או בשל חוסר עקביות באספקה של חיסונים שונים,  על הנחיות חדשות לערבב בין מנות של חיסונים של חברות שונות. בקנדה למשל, הוחלט שאנשים שקיבלו מנה ראשונה של חיסון אסטרה זנקה יכולים לבחור בין קבלת חיסון שני מאותו הסוג, או לקבל כמנה שניה את החיסון של פייזר או מודרנה במקום. הועדה בקנדה שהחליטה זאת קבעה כי ניתן לקבל גם שילוב של חיסון של פייזר ומודרנה כחיסון ראשון או שני.  מדינות נוספות הגדירו סיטואציות בהן שילוב של החיסונים יהיה אפשרי, ואפילו הCDC בארהב אישר זאת תחת תנאים יוצאי דופן, למשל אם אין אפשרות להשיג מנה שניה של החיסון שניתן במקור, בטווח זמן מסוים). במאמרה בניו יורק טיימס כותבת הגבחאמסי כי ההנחיות הללו הן הזדמנות להבין את הבטיחות של השימוש בשני חיסונים שונים להשלמת החיסון המלא, ולהבין אם עשויה להיות לו אף תועלת נוספת.

הגבחאמסי מציינת מחקר קטן (שעבר סקירת עמיתים) שבו 26 מטופלים קיבלו זריקת אסטרה זנקה ולאחריה זריקת פייזר כמנה שניה. בדיקות הדם שנערכו העלו שמחוסנים בשתי המנות השונות השיגו תגובה אימונית חזקה לפחות כמו של מחוסנים שחוסנו פעמיים בחיסון של פייזר. היא מזכירה מחקר נוסף מבריטניה, שמידע מוקדם שהתפרסם ממנו מצא כי במחוסנים שקיבלו מנות של חיסונים שונים היו יותר תופעות לוואי כמו חום, רעידות, עייפות וכאבי ראש לאחר המנה השניה בהשוואה למחוסנים שקיבלו מנות זהות. החוקרים מנסים לברר האם מדובר בתגובה חזקה יותר של המערכת החיסונית, אולי כזו שתספק הגנה גדולה יותר. ממצאים נוספים ממחקר זה עתידים להתפרסם בחודש הקרוב.

הגברת חאמסי מזכירה שהרעיון של שימוש בחיסונים שונים נגד אותו הפתוגן, המכונה heterologous prime-boost, נוסה בעבר על ידי חוקרים כדי לנסות לפתח חיסון נגד אבולה, דלקת ריאות ואפילו סוגי סרטן מסוימים המיוחסים לנגיף האפשטייןבר. במרץ השנה פרסמו חוקרים מסין מחקר שנערך במודל של עכברים שבחן קומבינציות שונות של ארבעה חיסונים, אחד מהם בטכנולוגית mRNA  ואחד בטכנולוגית viral vector  כמו של אסטרה זנקה או גונסון & גונסון , המשתמש בנגיף קר לא פעיל כדי לעורר את מערכת החיסון לנגיף הקורונה. אחת התיאוריות מאחורי שילוב של חיסונים שונים היא כי חשיפה של מערכת החיסון לחלקים שונים של הפתוגן בזה אחר זה תגרום לגוף לזהות חלקים שונים של הנגיף הפולש ולהפוך ליעילה יותר בהגנה נגדו.  מחשבה נוספת היא שחיסונים מסוגים שונים עשויים לעורר חלקים שונים של מערכת החיסון עצמהיותר ייצור של תאי T לעומת יותר ייצור של נוגדנים, למשל. מאחר שכל אחת מהתגובות הן יעילות, ההשערה היא ששילוב של החיסונים תייצר הגנה פוטנטית יותר.  אמנם החיסונים היום יעילים מאד בזכות עצמם, אבל המחקרים הנערכים כעת לבדיקת השילוב ביניהם עשויים לתרום לפיתוח חיסונים  יעילים לפתוגנים אחרים, למשל חיסונים שעוברים מוטציות באופן אף מהיר יותר מאשר נגיף הקורונה, כמו HIV .

למאמר בניו יורק טיימס

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    בנשים לאחר טיפולי IVF/ICSI הדבקה בנגיף קורונה בתוך עשרה שבועות מהחזרת עוברים אינה משפיעה לרעה על תוצאות היריון, שיעורי השרשה והפלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל נתונים אודות 857 נשים בגילאי 20-29 שנים שעברו IVF/ICSI במרכז הפריה חוץ גופית בסין. הם […]

  • טיפול ב-Lanadelumab מפחית התקפי אנגיואדמה תורשתית (J Allergy Clin Immunol)

    טיפול ב-Lanadelumab מפחית התקפי אנגיואדמה תורשתית (J Allergy Clin Immunol)

    בחולים עם אבחנה של אנגיואדמה תורשתית תועדה ירידה בשיעור ההתקפים החודשי עם טיפול ב- Lanadelumab, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology. לאחר שלושה שבועות, תועדה ירידה של 80% בשיעור התלקחויות אנגיואדמה תורשתית. הניתוח המלא של מחקר EMPOWER בשלב 4 כלל 113 חולים (גיל […]

  • ההשפעה של טיפולים כנגד COVID-19 על חולים עם מחלת מעי דלקתית (Dig Dis Sci)

    ההשפעה של טיפולים כנגד COVID-19 על חולים עם מחלת מעי דלקתית (Dig Dis Sci)

    במהלך טיפול כנגד COVID-19 ייתכן ויהיה מקום להשהיית טיפולים כנגד מחלת מעי דלקתית, אך צעד זה אינו מוביל לעליה בהתלקחויות הזיהום הנגיפי, כאשר חיסון קודם כנגד COVID-19 מסייע בהפחתת הסיכון לסיבוכים עקב הזיהום הנגיפי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם מחלת מעי דלקתית תחת […]

  • אין סיבה לדחות מתן חיסון כנגד קורונה לפני ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (J Am Heart Assoc)

    אין סיבה לדחות מתן חיסון כנגד קורונה לפני ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (J Am Heart Assoc)

    למרות הסיכון הגבוה למחלות לב וכלי דם בחולים המופנים לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, החיסון כנגד נגיף קורונה לא השפיע על התוצאות המג’וריות לאחר ההתערבות ניתוחית ואין סיבה לדחות את מתן החיסון בחולים המופנים להשלמת ניתוח זה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר שימוש חירום ב-Pemivibart למניעת COVID-19 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר שימוש חירום ב-Pemivibart למניעת COVID-19 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר שימוש חירום ב- Pemivibart למניעה לפני חשיפה של COVID-19 במבוגרים ומתבגרים מגיל 12 שנים ומעלה ובמשקל של 40 ק”ג ומעלה. המומחים מסבירים כי Pemivibart הינו נוגדן חד-שבטי הומאני רקומביננטי, המכוון כנגד קולטן לחלבון זיז של נגיף הקורונה, המעכב את ההיצמדות של הנגיף לקולטני ACE2 על תאי […]

  • הסיכון להפרעות נוירולוגיות גבוה יותר לאחר זיהום שפעת חמור לעומת זיהום בקורונה (Neurology)

    הסיכון להפרעות נוירולוגיות גבוה יותר לאחר זיהום שפעת חמור לעומת זיהום בקורונה (Neurology)

    אשפוז בשל שפעת מלווה בסיכון גדול יותר להתפתחות הפרעות נוירולוגיות, כולל מיגרנה, אירוע מוחי או אפילפסיה, בהשוואה לסיכון להפרעות נוירולוגיות לאחר אשפוז בשל COVID-19, כך עולה מתוצאות מחקר גדול שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר רפואי גדול להשוואת 77,300 חולים שאושפזו בשל COVID-19 אל מול מספר דומה של חולים שאושפזו בשל שפעת. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה