חדשות

עדיפות להתאמת מינון Methylphenidate לטיפול ב-ADHD על-פי התגובה לטיפול (JAMA Pediatr)

03/06/2019

 

בהתאמת מינון Methylphenidate בחולים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) יש לכוון למאזן המקסימאלי בין התועלת ותופעות הלוואי, מאחר ואין הגיון מדעי לקביעת המינונים המקסימאליים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את העדויות אודות התאמת מינון ותופעות לוואי נלוות לטיטרציה של טיפול תרופתי ל-ADHD. הם ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE משנת 1946, Embase משנת 1974 ו-PsycINFO משנת 1806 ועד 1 באפריל, 2019, לזיהוי כל המאמרים הרלבנטיים. הם התמקדו במחקרים שכללו ילדים עד גיל 18 שנים עם אבחנה של ADHD או הפרעה היפר-קינטית, תוך קביעת מינון Methylphenidate לאחר טיטרציה.

 

התוצאים העיקריים כללו את המינונים ששימשו במחקרים הקליניים, ההצדקה הקלינית שסיפקו החוקרים לבחירת טווח המינונים ותופעות הלוואי שנקשרו עם Methylphenidate לאחר קביעת מינון הטיפול.

 

בסך הכול נכללו 11 מחקרים אקראיים ו-38 מחקרי עוקבה. המחקרים האקראיים כללו 1,304 משתתפים, אשר טופלו ב-Methylphenidate ו-887 ביקורות; מחקרי העוקבה כללו 5,524 משתתפים. המינונים המקסימאליים של Methylphenidate נעו בין 0.8 עד 1.8 מ"ג/ק"ג/יום. חלק מהמחקרים פירטו את שיטת קביעת המינון, כולל מינון התחלתי, מרווח מינונים, היקף העליה במינונים ומינון מקסימאלי. לא כל המחקרים סיפקו הצדקה לבחירת טווח המינונים.

תופעות לוואי נפוצות של Methylphenidate כללו אינסומניה (יחס סיכויים של 4.66), חוסר תאבון (סיכון גבוה פי 5.11 בהשוואה לפלסבו) כאבי בטן (סיכון גבוה פי 1.9) וכאבי ראש (14% מהמשתתפים).

 

החוקרים כותבים כי מחקרים קליניים הציעו טווח של מינונים מקסימאליים של Methylphenidate, אך לא הייתה הצדקה מדעית ברורה לבחירת מינון מסוים. לא היו דיווחים אודות תופעות לוואי מסכנות-חיים והם קוראים להשלים מחקרים נוספים לבחינת היעילות, סבילות ובטיחות התאמת Methylphenidate על-בסיס קליני בלבד, ללא קביעת מינון מקסימאלי מסוים.

 

JAMA Pediatr 2019

 

לידיעה במדסקייפ

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני