חדשות

האם טיפול ביוד רדיואקטיבי בחולים עם היפרתירואידיזם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה עקב ממאירות? (JAMA Intern Med)

09/07/2019

 

טיפול ביוד רדיואקטיבי משמש רבות לטיפול בהיפרתירואידיזם מזה עשרות שנים. למרות שמדובר בטיפול הנחשב בטוח ויעיל, יוד רדיואקטיבי נקשר עם סיכון מוגבר לתמותה עקב ממאירות בחולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס. במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים שטופלו ביוד רדיואקטיבי עם היפרתירואידיזם, זוהה קשר בין מנות גדולות יותר שנספגו באיברים ובין תמותה עקב ממאירות סולידית, כולל סרטן שד.

 

מטרת המחקר הייתה לקבוע אם מנות גדולות יותר שנספגו ברקמות או באיברים בעקבות טיפול ביוד רדיואקטיבי מלוות בשיעורים גבוהים יותר של תמותה עקב כלל הממאירויות ותמותה עקב ממאירות באתר ספציפי בחולים עם היפרתירואידיזם.

 

מחקר העוקבה הינו מחקר המשך בן 24 שנים של מחקר Cooperative Thyrotoxicosis Therapy Follow-up Study, אשר עקב אחר חולים בארצות הברית ובריטניה, עם אבחנה וטיפול להיפרתירואידיזם לאורך קרוב לשבעה עשורים, החל משנת 1946. החוקרים התמקדו ב-18,805 חולים לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי וללא היסטוריה של ממאירות בעת הטיפול הראשון. הם חישבו את עודף הסיכון היחסי (Excess Relative Risk) לכל מנה של 100 mGy לאיבר או לרקמה.

 

המינון הכולל הממוצע של יוד רדיואקטיבי (I 131) עמד על 375 MBq בחולים עם מחלת גרייבס ועל 653 MBq בחולים עם זפק נודולארי טוקסי. המנה הממוצעת לאיבר או רקמה נעה בין 20-99 mGy (מעי גס או רקטום, שחלות, רחם, ערמונית, שלפוחית שתן ומוח/מערכת עצבים מרכזית), 100-400 mGy (לבלב, כליות, כבד, קיבה, סרטן שד, ריאות, רירית הפה ומח העצם), עד 1.6 Gy (וושט) ו-130 Gy (רקמת בלוטת תריס).

 

מדגם המחקר כלל 18,805 משתתפים, בגיל ממוצע בתחילת הדרך של 49 שנים, 78% היו נשים ורובם עם אבחנה של מחלת גרייבס (93.7%).

 

ממצאי המחקר הצביעו על קשר מובהק סטטיסטית עם תמותה עקב כלל הממאירויות הסולידיות (1984 מקרים, סיכון יחסי עם מנה של 100 mGy לקיבה של 1.06, p=0.002), כולל סרטן שד בנשים (291 מקרים, סיכון יחסי עם מנה של 100 mGy לשד של 1.12, p=0.04) וכל הממאירויות הסולידיות האחרות יחדיו (1693 מקרים, סיכון יחסי עם מנה של 100 mGy לקיבה של 1.05, p=0.01).

 

מנה של 100 mGy לקיבה ולשד מקבילה למתן חומר פעיל של 243 MBq ו-266 MBq לחולים עם מחלת גרייבס. לכל 1,000 חולים עם פעילות-יתר של בלוטת התריס שטופלו במינונים אופייניים לקיבה (150-250 mGy), צפויה עליה של 19 עד 32 מקרי תמותה עקב ממאירויות סולידיות.

 

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי להבין טוב יותר את הסיכונים והיתרונות של כל אפשרויות הטיפול הזמינות בחולים עם היפתירואידיזם.

 

JAMA Intern Med. Published online July 1, 2019

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<