מאמרי מערכת

הצגה וניתוח של נייר העמדה של המועצה העליונה לפיזיותרפיה על תפקיד הפיזיותרפיסט כמקדם פעילות גופנית / מאת ד''ר פנסקי, עורך אורתופדיה

01/12/2019

בחרתי להציג לפניכם את נייר העמדה של המועצה העליונה לפיזיותרפיה ככתבו וכלשונו:

נייר עמדה בנושא:

הפיזיותרפיסט מקדם פעילות גופנית לבריאות.

מטעם המועצה העליונה לפיזיותרפיה.

 

רקע

פעילות גופנית כשגרת חיים מקדמת בריאות פיזית, נפשית וחברתית, מונעת תחלואה ומשפרת את איכות החיים.

ארגון הבריאות העולמי מגדיר פעילות גופנית כתנועה גופנית המיוצרת על ידי שרירי השלד והדורשת הוצאת אנרגיה. פעילות גופנית כוללת פעילויות המבוצעות תוך כדי עבודה, משחק, ביצוע מטלות פיזיות, ניידות במרחב, ועיסוקי פנאי ( World Health Organization, 2018).

קיים ביסוס מחקרי גורף ליתרונות של ביצוע פעילות גופנית סדירה – היא מועילה בכל גיל ומפחיתה את הסיכון לתחלואה ולמוות מוקדם. לפעילות גופנית תרומה במניעה ובטיפול במצבי בריאות שונים ומשתנים ושל לקויות ומחלות כגון: לקויות שמקורן בהתפתחות המוקדמת, מחלות שלד-שריר בשלבים אקוטיים וכרוניים, מחלות נוירולוגיות וכן מחלות ממושכות כגון סוכרת, השמנה, סרטן, מחלות לב וכלי דם, אוסטיאופורוזיס, דיכאון, אלצהיימר ועוד.

בילדים ובנוער, תורמת הפעילות הגופנית לבניית מערכת שלד-שריר, מפתחת ומשפרת מיומנויות מוטוריות וקואורדינציה, מיטיבה עם ההתפתחות המוחית, מפחיתה סיכון ללקויות כגון חרדה, דיכאון והשמנת יתר, משפרת את ההערכה והביטחון העצמיים ומקדמת שילוב חברתי.

במבוגרים ואנשים בגיל השלישי הפעילות הגופנית מאטה תהליכי הזדקנות, מקלה על מצבי כאב, מפחיתה מתח וחרדה, מצמצמת נפילות ומסייעת לשמירה על תפקוד עצמאי.

למרות היתרונות הרבים של הפעילות הגופנית, הרי שעל פי נתוני משרד הבריאות בישראל רק כשליש מהאוכלוסייה עומד בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע פעילות גופנית (משרד הבריאות, 2012). לפיכך, כשני שלישים מהאוכלוסייה נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה, למוגבלות ולתמותה מוקדמת בשל מיעוט ביצוע פעילות גופנית. יתרה מזו, ניהול אורח חיים יושבני ומיעוט בפעילות גופנית מוגדרים על פי ארגון הבריאות העולמי כמגיפה ( World Health Organization, 2002) ומהווים את הגורם הרביעי לתמותה ( World Health Organization, n.d.).

מלבד ההשפעה המרכזית על בריאות הציבור ואיכות חייו, לאי פעילות גופנית יש משמעות כלכלית כבדה. ע"פ דו"ח המחקר של מכון ברוקדייל (2011), בישראל קיימת הוצאה של כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה על עלויות טיפול במצבים הנובעים ישירות מאי-פעילות גופנית, הוצאה שהיא 0.2% מהתל"ג (מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, 2011).

 

פיזיותרפיה:

פיזיותרפיה הוא מקצוע בריאות אקדמי המוסדר בחוק, מבוסס על ידע מדעי, ראיות מחקריות וניסיון קליני. עיקרו מיצוי, השבה ושימור של יכולות תנועה ותפקוד, קידום בריאות ומניעת תחלואה. בנוסף לכך הפיזיותרפיסט עוסק בהתאמת הסביבה, פיתוח נגישות, חינוך, הדרכה ומחקר.

ייחודיות הפיזיותרפיה בתרומה לבריאות האדם ולרווחתו היא במתן הזדמנות למיצוי מיטבי של יכולות תפקודיות לשם מימוש חיים עצמאיים, פעילים ואיכותיים בכל מעגלי החיים, בבריאות ובחולי. הפיזיותרפיה הוא מקצוע עצמאי, נגיש ונוכח בפריסה ארצית ציבורית ופרטית.

לפיזיותרפיה המנדט בצוות הרפואי ובציבור הרחב לעניין תפקוד, תנועה ופעילות גופנית.

 

שירותי הפיזיותרפיה

שירותי הפיזיותרפיה ניתנים על-פי חוק במערכת הבריאות (אשפוז, קהילה ובבית המטופל), במערכות החינוך, הרווחה, הביטחון, צה"ל,  ברשויות המקומיות ובמסגרות הפרטיות.

בכל תחומי העיסוק, טיפול פיזיותרפיה מתמקד בשיקום ושימור תנועה ותפקוד לשם קידום בריאות ועצמאות. התערבות הפיזיותרפיה כוללת הערכה ואבחון, קביעת מטרות טיפול, טיפול, תרגול מיומנויות והדרכה לאדם ולמשפחתו. בכל התערבות טיפולית הפיזיותרפיסט מייעץ, מתכנן ומתאים אימון ופעילות גופנית על פי צרכי המטופל ויכולתו.

 

 

תפקידי הפיזיותרפיסט כמקדם פעילות גופנית

ארגון הבריאות העולמי, בהמלצותיו לביצוע פעילות גופנית, קבע כי הפיזיותרפיה הינה תחום הדעת המדריך ומייעץ לביצוע פעילות ואימון גופני בכל התערבות טיפולית ו/או מקדמת בריאות ( World Health Organization, 2018). ההתערבות כוללת הגברת המודעות, הסברה הנעה לשינוי והטמעת שגרת חיים פעילה ובריאה במיקוד במטופל כמכלול.

לפיזיותרפיסט הידע, הכישורים והמיומנויות לקידום בריאות ולמתן מרשם לפעילות ואימון גופני לאוכלוסייה הבריאה והחולה.

פיזיותרפיסט פועל מתוך ידע ומתוך מחויבות מקצועיים בנוגע לתרומתן של התנועה ושל הפעילות הגופנית למיצוי תפקודו ובריאותו של המטופל. על כן, קידום בריאות ופעילות גופנית באוכלוסיה מהווה חלק מובנה מן הטיפול וההתערבות של הפזיותרפיסט.

בנוסף למרכיב המקצועי הטיפולי, ההתערבות של הפיזיותרפיסט כמקדם אורח חיים בריא ופעיל היא כוללנית ומתייחסת לאדם והעדפותיו, לסביבתו, תרבותו, מצבו הבריאותי ובשקלול תמהיל צרכיו ויכולותיו.

 

 

המלצות

1.         הרחבת היקף ההכשרה לפיזיותרפיסטים בתחום פעילות גופנית וקידום בריאות.

2.         הפזיותרפיסט כגורם המקצועי המוסמך לקדם את הפעילות הגופנית בטיפול הרב מקצועי ייזום,יקדם ויפעיל התערבות מקצועית מותאמת בטיפול בחולים כרוניים (סוכרת, עודף מקל, יתר לחץ דם, מחלות קרדיו-מטבוליות) ובחולים מורכבים (מחלות אונקולוגיות, מחלות ריאה, מחלות נפש ועוד).

3.         שילוב פיזיותרפיסטים בצוותים של תכנון סביבתי ושל בנייה ותשתיות במרחב הציבורי והפרטי.

4.         מעורבות פיזיותרפיסטים בוועדות לקידום בריאות באשר הן.

5.         בראייה מערכתית-מוסדית, תקנון ייעודי לפיזיותרפיסט מקדם פעילות גופנית והמנפיק "מרשם לפעילות גופנית" בכל התארגנות של המדינה, הציבור ובכל מסגרות הטיפול.

 

סיכום

הפיזיותרפיסט הפועל בתוך הגופים המובילים במערכות הממשלתיות, הציבוריות והפרטיות - הוא בעל הסמכות, הידע, ההכשרה, המיומנות והנגישות להמשיך להוביל ולקדם את התוויית מדיניות הפעילות הגופנית מקדמת הבריאות של תושבי המדינה לרווחתם ולכל אורך חייהם.

קידום, חינוך ויישום פעילות גופנית באמצעות מערך הפיזיותרפיה בישראל החל מגיל לידה - הינה משאב בריאותי, חברתי וכלכלי ארוך טווח אשר ישרת ויעצים את חוסנה של מדינת ישראל הודות לבריאות אזרחיה. תוכנית שתביא לחיסכון בהוצאות הטיפול בלקויות בריאות משניות ועתידיות.

 

ביבליוגרפיה

World Health Organization. Global Strategy on Diet, Physical Activity and Health. Retrieved from http://www.who.int: http://www.who.int/dietphysicalactivity/pa/en/

World Health Organization. (2018). More active pepole for a healthier world. Retrieved from http://apps.who.int: http://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/272722/9789241514187-eng.pdf?ua=1

World Health Organization. (2018). Physical activity. Retrieved from http://www.who.int: http://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/physical-activity

 

World Health Organization. (2002). Physical inactivity a leading cause of disease and disability, warns WHO. Retrieved from http://www.who.int: http://www.who.int/mediacentre/news/releases/release23/en/

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. (2011). ניתוח עלות-מועילות של תכניות התערבות להגברת פעילות גופנית בקרב מבוגרים בישראל. https://brookdale.jdc.org.il/: https://brookdale.jdc.org.il/publication/cost-utility-analyses-interventions-increase-physical-activity-israeli-adults/

משרד הבריאות. (12 2012). סקר הרגלי הפעילות הגופנית. מתוך https://www.health.gov.il: https://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf

 

 

כתבו וערכו:

רגב פלח רן - ארגון הפיזיותרפיה | ד"ר מיכל עצמון - העמותה לקידום הפיזיותרפיה ואוניברסיטת אריאל | יעל ארבל - שירותי בריאות כללית | שרון זגון - מכבי שירותי בריאות | אחמד אגבריה - קופ"ח לאומית | שלמה (שלי) בר סלע  - קופ"ח מאוחדת | ענת רשף אלדן - בתי חולים ממשלתיים | ד"ר עינת קודש - אוניברסיטת חיפה | נוגה גל - אוניברסיטת ת"א | עפרה אבן חיים - אוניברסיטת בן גוריון | בשמה גוטמן צ'אני - צה"ל | אשכר סעיד - משרד הרווחה | לידיה שוורץ - משרד החינוך | ורדה נוסינוביץ - איגוד הפיזיותרפיה | גילה שחר - משרד הבריאות | רגדה חכים - משרד הבריאות |

 

הערות העורך:  על התרומה של הפעילות הגופנית לבריאות, לאיכות החיים ולתוחלת החיים נכתב רבות. חשיבות פעילות זו, בכל גיל, מילדות ועד גיל גבורות, מתעצמת בחברת המערבית, בה עיקר הפעילות הגופנית הופך לעיסוק של שעות הפנאי, כיוון שבחיי השגרה, לימודים ועבודה, המאמץ הגופני לעיתים מוזנח לחלוטין. אנו מרבים לשבת, לצפות במסכים, לנוע בכלי רכב ממונעים, לעלות ולרדת במעליות לצמצם ככל האפשר הזעה ומאמץ גופני. כל אלו עומדים בעוכרינו. מאפיין נוסף לאורח חיינו המודרניים ואולי בעיקר בארצנו, הוא הסתכלות קצרת טווח, חיפוש פתרונות פלא מהירים לבעיות שונות, "זבנג וגמרנו", אנו חסרים הסתכלות לטווח ארוך במערכות השונות וכמובן במערכת הבריאות.

מטופל מגיע אלינו למרפאה האורטופדית ומתלונן על כאבי גב. הוא לוקה במשקל יתר, עובד בחברת הייטק בישיבה שעות רבות מול מחשב, מתנזר מפעילות גופנית בשל חוסר זמן (ילדים קטנים, עבודה, מחסור בשעות שינה). כמה מאיתנו האורטופדים יטיפו לאורח חיים אחר? מי מאיתנו ידריך אותו להתחיל פעילות אירובית, לשמר מסת שריר ולטפח גמישות? אנו נתרכז באנמנזה ובבדיקה פיזיקלית, נוודא שאין "דגלים אדומים" לעיתים אף נשלח להדמייה וננפיק לו מירשם לאנלגטיקה ו NSAID. יתכן שהכאבים יחלפו, לא בטוח שבזכותנו או הודות לזמן המרפא. מי מאיתנו יקדיש זמן ותשומת לב לנסות לשנות את אורח החיים של המטופל, לנסות להיטיב את מצב בריאותו לטווח ארוך?

לכן שמחתי להיווכח כי הפיזיותרפיסטים מרימים את הכפפה. שמחתי להיווכח, כי יש מי שמנסים לשנות את אורח החיים, לנסות להשיג פיתרון ארוך טווח שבאמת יכול לשנות מהלך מחלה ולקדם בריאות. מתוך היכרות עם המציאות, צר לי שהאורטופדים, רובם בכל אופן, אינם נוהגים כך. "אין לנו זמן, זה לא התחום שלנו, אין זה תפקידנו" הם חלק מהתירוצים שאני שומע מעמיתיי למקצוע, כאשר שואל מדוע אינם מטיפים למטופל לשנות אורח חייו. וחמור מכך, מדוע יש רבים האומרים למטופל לחדול מפעילות גופנית, כי זו עלולה להזיק לו ולגרום כאבים,  בכן אם זה "גדול" עלינו, אך אנו מאמינים בגישה זו, הבה נפנה אותם לפיזיותרפיסטים להדרכה. זה יחייב כמובן תורים זמינים, הגדרה של תחום חדש בטיפול פיזותרפיה "שינוי אורחות חיים ופעילות גופנית כתרבות פנאי". הדרך לשם אולי ארוכה, אך הרצון והידע קיימים. הבה ננצל זאת.

 יישר כוח לפיזיותרפיסטים המניפים את נס הפעילות הגופנית. בהצלחה. הצלחתכם היא בריאותנו.      

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<