הרצאות מצגות

צפו בדיבייט מרתק בין פרופ' רונן דורסט המציג עמדה התומכת בשימוש בטכנולוגיות להפחתת נזקי עישון לבין פרופ' דובי גביש המתנגד לכך

15/11/2020

במסגרת השיעור השלישי של האקדמיה לטרשת עורקים ששודר LIVE ב-9/11/2020, התקיים דיבייט מרתק בין פרופ' רונן דורסט, יו"ר החברה לטרשת עורקים, לבין פרופ' דובי גביש, שעסק במקומם של הטכנולוגיות להפחתת נזקי עישון (כמו אייקוס של פיליפ מוריס וסיגריות אלקטרוניות) ככלי להתמודדות בנזקי העישון.

נקודת המוצא של פרופ' דורסט הייתה שטיפולי הגמילה הנוכחיים לעישון אינם יעילים מספיק ורק מיעוט מהמעשנים המעוניינים להיגמל אכן מצליחים בכך.

מול זאת, הראה פרופ' דורסט את העבודות שהציגו הפחתה של חשיפה לחומרים מזיקים באמצעות סיגריות אלקטרוניות, ובמיוחד אייקוס, שאף קיבל על כך הכרה מה-FDA לאחרונה, ואף הפחתה בתחלואה קרדיווסקולרית ע"פ ממצאים הדמיתיים. עם זאת מבהיר פרופ' דורסט שאין עדיין עבודות המוכיחות ירידה בתחלואה הקשורה לעישון בעקבות שימוש במוצרים אלה.

עם זאת, מס' מדינות אימצו מודלים לשימוש מוצרים אלה, לרבות ה-FDA, שאישר כי השימוש באייקוס כרוך בחשיפה נמוכה יותר לחומרים מסוכנים, ושהוא פחות מסוכן משימוש בסיגריות רגילות.
מדינה נוספת שאימצה מודל הכנסת שימוש טכנולוגיות כאלה היא ניו זילנד. המדינה הכריזה על יעד של הפחתת השימוש בסיגריות ב-90% לפחות עד 2025 ובמסגרת זו אישרה השימוש באייקוס כאמצעי להקטנת החשיפה לסיגריות, וכל זאת תוך פיקוח ובקרה קפדניים של השימוש באייקוס. לדעת דורסט - יש מקום לאמץ את המודל הניו זילנדי, והוא סבור שהחברה לטרשת עורקים צריכה להוביל את המהלך הזה.

מולו עלה לדיבייט פרופ' גביש שהדגיש את הנזק העצום וארוך הטווח שנגרם מעישון, כאשר הנזקים מתרחשים גם בכמויות עישון נמוכות. באשר לסיכון המופחת של טכנולוגיות צריכת טבק אחרות טען גביש שחימום הטבק משחרר גם חומרים נוספים אשר עלולים גם לפגוע בעורקים. גביש מסביר ששימוש באייקוס אמנם הפחית חלק מהחשיפה לחומרים מזיקים, אך היו חומרים שהחשיפה אליהם דווקא גדלה תחת שימוש באייקוס.

בנוסף, הראה גביש מחקרים לפיהם חלק מהמשתמשים במוצרים אלה ממשיכים להשתמש גם בסיגריות רגילות, ולכן ההפחתה הפוטנציאלית בנזק קטנה יותר. לכן לדעתו כל עוד אין עדויות קליניות לכך שהשימוש במוצרים אלה מפחית את הסיכון לתחלואה ותמותה יש מאוד להיזהר בשימוש במוצרים אלה.
מסקנותיו של גביש הם שאין כיום מידע קליני מספק ושכל צורת עישון מזיקה, במיוחד כשחלק מקהל היעד ממשיך לעשן סיגריות רגילות. בנוסף, לדעת גביש, התרת או עידוד השימוש במוצרים אלה עלולה לפגוע במאבק בעישון. גביש מציע ביצוע מחקרים קליניים עם יעדי סיום של תחלואה ותמותה לפני שאפשר יהיה לאמץ גישה.

בדיון ביניהם אמר דורסט שאמנם ללא מידע קליני קשה להמליץ על שימוש במוצרים אלה והוא קורא לחברות לבצע מחקרים קליניים מבוקרים. במשאל שבוצע בין הצופים נמצא שכ-45% היו בעד שימוש במוצרים אלה באופן חופשי או תחת פיקוח בדומה למודל הניו זילנדי, לעומת 55% שהתנגדו. פרופ' דורסט סיים את דבריו וקרא להרים תכנית לאומית בדומה למה שנעשה בניו-זילנד, ופרופ' גביש הסכים עמו על כך שהחברה לטרשת, ביחד עם גופים אחרים אכן צריכה לקחת על עצמה את המיזם החשוב הזה.

הערת המערכת:
ראשית, זה היה דיון חשוב ולגיטימי (נציין שבעבר ניסינו ליזום דיונים כאלה במסגרות שונות והגורמים השוללים שימוש בטכנולוגיות אלה שללו אף את עצם הדיון). אין ספק שהקריאה החד משמעית של דורסט וגביש למחקרים קליניים מבוקרים היא חשובה ובסיסית ועל החברות שפיתחו הטכנולוגיות הללו לפעול בהתאם.
יחד עם זאת, עד שיהיו בידינו מחקרים כאלה, נראה שבימי קורונה אלה שבהם מערכת הבריאות מנסה לבצע ניהול סיכונים בתנאי אי וודאות, גם בהקשר זה של צמצום נזקי עישון, יש מקום לשקול גישה דומה אולי לזו שקיימת כבר במס' מדינות, כמו ניו זילנד שהוצגה בדיבייט (אנגליה, יוון ועוד) שבהן נראה שהמודל עובד מבחינת הפחתת שיעורי העישון.
נקווה שאכן התכנית הלאומית להפחתה דרמטית בשיעורי העישון שפרופ' דורסט הציע תקרום עור וגידים ותאפשר במסגרת זו גם שימוש בטכנולוגיות עם חשיפה מופחתת לחומרים מזיקים ומסרטנים עבור מעשנים שאינם מצליחים להיגמל על אף מאמציהם, וכל זאת תוך בקרה ופיקוח מתאימים. צריך לזכור שבישראל עדיין כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנת, והנתון הזה די יציב בשנים האחרונות, על אף מאמצים של משרד הבריאות וגורמים נוספים לפעול להפחתת העישון, כך שנראה שצריך לשקול אמצעים נוספים, בדומה למה שנעשה בהצלחה בניו זילנד ואנגליה.

מה דעתכם? אפשר לענות לסקר בקישור זה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<