חדשות

תוצאות ארוכות-טווח של טיפול ב-Durvalumab בחולים עם NSCLC בשלב מתקדם (J Thorac Oncol)

26/08/2019

 

מנתונים חדשים עולה כי ל- Durvalumab (אימפינזי) יעילות קלינית כנגד סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer) בחולים לאחר מספר קווי טיפול, עם פרופיל בטיחות סביר, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Thoracic Oncology.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Durvalumab הינו נוגדן חד-שבטי בעל אפיניות גבוהה החוסם את PD-L1. כעת הם מדווחים על הבטיחות והיעילות הקלינית של הטיפול בחולים עם NSCLC במחקר בשלב 1/2 שכלל גידולים מסוגים שונים.

 

חולים עם NSCLC בשלב IIIB-IV (קשקשי או לא-קשקשי) קיבלו Durvalumab במינון 10 מ"ג/ק"ג כל שבועיים למשך 12 חודשים, או עד להתקדמות המחלה או רעילות בלתי מתקבלת על הדעת. התוצאים העיקריים כללו את הבטיחות והפעילות כנגד הגידול.

 

מבין 304 חולים, 79% חולים קיבלו טיפול קודם כנגד המחלה הממארת.

 

שיעורי תגובה אובייקטיבית מאושרת עמדו על 21.8% בחולים עם ביטוי של לפחות 25% של PD-L1 ועל 6.4% באלו עם ביטוי נמוך יותר. שיעורי התגובה עמדו על 25.9% בקרב אלו שקיבלו את הטיפול כקו-ראשון ועל 12.7% בקרב אלו שקיבלו טיפולים אחרים קודם לכן. בחולים עם ממאירות קשקשית שיעורי התגובה האובייקטיבית עמדו על 14% ובאלו עם ממאירות לא-קשקשית הם עמדו על 16.7%.

 

חציון ההישרדות הכוללת עמד על 12.4 חודשים וחציון ההישרדות ללא-התקדמות מחלה עמד על 1.7 חודשים; בשני המקרים ההישרדות הייתה ארוכה יותר מספרית באלו עם ביטוי PD-L1 של לפחות 25%, בהשוואה לאלו עם ביטוי נמוך יותר (הישרדות כללית של 16.4 לעומת 7.6 חודשים, בהתאמה; הישרדות ללא-התקדמות של 2.6 לעומת 1.4 חודשים).

 

אירועים חריגים על-רקע הטיפול תועדו ב-57.2% מהמטופלים, כאשר אירועים בדרגה 3/4 תעדו ב-10.2% מהחולים והובילו להפסקת הטיפול ב-5.6% מהחולים. חולה אחד (0.3%) הלך לעולמו עקב דלקת ריאות על-רקע הטיפול.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי Durvalumab הינו טיפול בעל יעילות קלינית ללא תלות בהיסטולוגיה של ממאירויות ריאתיות מסוג NSCLC, גם בחולים לאחר מספר טיפולים בעבר. יתרה מזאת, פרופיל הבטיחות היה סביר. שיעורי התגובה וההישרדות היו טובים יותר בחולים עם ביטוי משמעותי יותר של PD-L1.

 

J Thorac Oncol. 2019 Jun 19

 

לידיעה ב-PubMed

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני