מאמרי מערכת

מקומו של זעפרן בטיפול בדיכאון קל עד בינוני – סקירת מחקרים מהעשור האחרון

04/06/2017

מאת מערכת אי-מד

בסקירה זו נביא ממצאים מתוך מס' מחקרים ומאמרים שבחנו את יעילותו של saffron (זעפרן, מסוג be-positive של חברת תרימה) ובשמו הבוטני  Crocus sativus L כטיפול טבעי בדיכאון.  מרכיבי הזעפרן כוללים את החומרים קרוסין פירוקרוסין וסאפרנאל ומרכיבים רבים אחרים (6)  . לזעפרן מיוחסות תכונות פרמקולוגיות רבות לרבות אפקט אנטי-דכאוני (בו אנו מתמקדים בסקירה זו), נוגד חרדה, נוגד עוויתות, משפר זיכרון, נגד רעד וסינדרום גמילה ממורפיום, נוגד סוכרת, נוגד חימצון, דרמטולוגי, אימונולוגי, קרדיווסקולרי, נשימתי , פריון, מערכת העיכול, הרפיית שריר חלק, אנטי סרטני, נגד טפילים, אנטי דלקתי, אנלגטי, מגן (כבד, כליה, מערכת העצבים), ותכונות פרמקולוגיות רבות אחרות. (6)

בסקירה משנת 2010 (1) מציינים המחברים כי ספרון עשוי לטפל בדיכאון. הם כותבים כי דיכאון היא הפרעה הטרוגנית שמאופיינת בסימפטומים פסיכולוגיים והתנהגותיים. להערכתם, החלמה מלאה ללא התערבות מושגת בפחות מ-50% מהמקרים. אי לכך יש מקום וצורך בטיפולים נוגדי דכאון שמשיגים שיעורי הצלחה גדולים יותר .

לרפואה הרבלית , הם כותבים, יש היסטוריה ארוכה ומכובדת ויש לה מקום בעל ערך בטיפול בדיכאון. על פי מחקרים רפואיים אותם הם מציגים במסגרת הסקירה,  ספרון עשוי להיות מועיל בטיפול בדיכאון.

במאמר נוסף מה- Prog Neuropsychopharmacol Biol Psychiatry(2) החוקרים בחנו את  Crocus sativus L (השם הבוטני של זעפרן ) , והשוו בין השימוש בו לבין fluoxetine במסגרת מחקר מבוקר וכפול סמיות.  מתוצאות המחקר עולה שטיפול במינון של 15 מ"ג (פעמיים ביום) ב- C. sativus בהשוואה לפלואוקסטין 10 מ"ג פעמיים ביום לאורך 8 שבועות היה אפקטיבי במידה דומה במטופלים עם דיכאון קל עד בינוני. (F=0.03,  d.f.=1, P=0.84). לא היה הבדל בין הקבוצות בשיעור או חומרת תופעות הלוואי. החוקרים מסכמים כי הטיפול ב- C. sativus מדגים אפקט אנטי-דכאוני.

גם במחקר מוקדם יותר מ-2004 נבדקה, ככל הנראה לראשונה, האפקטיביות של מרכיב ה- C.  sativus  בזעפרן לטיפול בדיכאון באמצעות השוואה ל- imipramine.

ברקע ציינו המחברים שהיקף התחלואה והתמותה הקשורים לדיכאון הוא  משמעותי וממשיך להתרחב ונחשב כגורם הרביעי בגודלו לאי תפקוד (לאחר זיהומים בדרכי הנשימה, מצבי טרום לידה ו-HIV/AIDS ) . הם מעירים שנעשה שימוש ב- Crocus sativus L לטיפול בדיכאון, ובספרי רפואה צמחית מופיעה התוויה זו אך טרם נמצאו עדויות מבוססות עובדות לכך. מטרת החוקרים הייתה להשוות את היעילות של זעפרן עם אימיפראמין בטיפול בדיכאון קל עד בינוני במסגרת מחקר כפול סמיות, אקראי , שנמשך 6 שבועות. במחקר השתתפו 30 מבוגרים (מעל גיל 18) שאובחנו כסובלים מדיכאון מג'ורי על בסיס המהדורה הרביעית של ה-DSM . ציון המילטון לדיכאון בקרב המשתתפים היה 18מ לפחות. המטופלים הוקצו באופן אקראי לקבלת ספרון 30 מ"ג ליום או אימיפראמין 100 מ"ג ליום למשך 6 שבועות.

החוקרים דיווחו כי ספרון במינון זה נמצא כאפקטיבי במידה דומה לזו של אימיפראמין לטיפול בדיכאון קל עד בינוני (F = 2.91, d.f. = 1, P = 0.09).

הם מוסיפים כי בקבוצת האימיפראמין דווח על אפקטים אנטיכולינרגניים כמו פה יבש וסדציה בתכיפות גדולה יותר מהצפוי.

החוקרים סיכמו בכך שספרון עשוי לספק תועלת תראופוטית בטיפול בדיכאון קל עד בינוני, ושלמיטב ידיעתם זהו המחקר הראשון התומך בהתוויה זו לספרון, והם ממליצים על עריכת מחקר רחב ומבוקר מול פלצבו  .  

במחקר נוסף , מ-2006 שפורסם ב- Phytomedicine(4) בוצעה אכן השוואה בין ספרון לפלצבו , ונמצא כי הטיפול היה אפקטיבי יותר ללא הבדלים מבחינת תופעות לוואי.

במחקר זה שוב מדגישים המחברים את היקפה של "מגיפת" הדיכאון שלהערכתם מהווה את נטל התחלואה השני בהיקפו בעולם. הם מדגישים כי על אף שקיימים טיפולים פרמקולוגיים לדיכאון, פסיכיאטריים מדווחים על כך שמטופלים רבים אינם סבילים לתופעות הלוואי, אינם מגיבים בצורה טובה, או שמאבדים לאחר זמן מה את התגובה לטיפול.  מטרתם הייתה לבחון כאמור את היעילות של עלי Crocus sativus (זעפרן, מסוג be-positive של חברת תרימה) בטיפול בסובלים מדיכאון קל עד בינוני, לאורך 6 שבועות במסגרת מחקר כפול סמיות, מבוקר פלצבו ואקראי.

במחקר זה השתתפו 40 מבוגרים שענו על הקריטריונים של DSM 4 .

המינון של C. sativus היה 30 מ"ג ליום .

לאחר 6 שבועות נמצא ש- C. sativusהשיג תוצאה עדיפה מבחינת סולם המילטון לדיכאון בהשוואה לפלצבו (  d.f. ¼ 1, F ¼ 16:87, po0:001).

במקביל לא היו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות באשר לתופעות לוואי.

החוקרים סיכמו את המחקר בכך שהוא מצביע על היעילות של C. sativus בטיפול בדיכאון קל עד בינוני.

המחקר האחרון בסקירה זו, עליו דיווחנו לאחרונה באי-מד (ראה כאן) בחן את האפקטיביות של זעפרן בטיפול בדיכאון לאחר לידה. גם במחקר זה הממצאים הצביעו על כך שהטיפול בספרון 15 מ"ג פעמיים ביום בהשוואה לפלואוקסטין 20 מ"ג פעמיים ביום לא היה שונה מבחינת אפקטיביות ובטיחות.

לסיכום : על בסיס סקירה זו נראה אכן שלטיפול בזעפרן עשוי להיות מקום בטיפול בדיכאון קל עד בינוני, והוא יכול בהחלט להוות חלופה עבור מטופלים שאינם מגיבים או שסובלים מתופעות לוואי בטיפולים התרופתיים הקיימים.

 

(1)    Antidepressant Effect of Crocus sativus: an Evidence Based Review, Journal of Medicinal Plants, Volume 9, Supplement No. 6, Winter 2010

(2)    Comparison of petal of Crocus sativus L. and fluoxetine in the treatment of depressed outpatients: a pilot doubleblind randomized trial, Prog Neuropsychopharmacol Biol Psychiatry. 2007 Mar 30;31(2):43942

(3)    Comparison of Crocus sativus L. and imipramine in the treatment of mild to moderate depression: A pilot double-blind randomized trial, BMC Complementary and Alternative Medicine 2004, 4:12

(4)    Crocus sativus L. (petal) in the treatment of mild-to-moderate depression:A double-blind, randomized and placebo-controlled trial, Phytomedicine 13 (2006) 607–611

(5)    Comparison of Saffron versus Fluoxetine in Treatment of Mild to Moderate Postpartum Depression: A Double-Blind, Randomized Clinical Trial, Published online: 2016 Pharmacopsychiatry

(6)    The pharmacology of Crocus sativus- A review, IOSR Journal Of Pharmacy, (e)-ISSN: 2250-3013, (p)-ISSN: 2319-4219

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<