חדשות

התועלת של Pioglitazone (אקטוס) במניעת מחלות לב וכלי דם ומחלות כליה בחולים עם סוכרת מסוג 2 או בסיכון גבוה למחלה (J Clin Endocrinol Metab)

26/12/2019

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

יש מקום לשקול טיפול ב-Pioglitazone (אקטוס) בחולים עם סוכרת מסוג 2 או בסיכון גבוה לסוכרת, במטרה למנוע סיבוכים קרדיווסקולאריים, בפרט בחולים עם היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית, בהם תועדה התועלת הרבה ביותר לטיפול זה. כך ע"פ מאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים החוקרים כי הטיפול גם הדגים האטת התקדמות מחלת כליות באוכלוסיה זו. עם זאת, יש לנקוט משנה זהירות במתן Pioglitazone לחולים עם סוכרת מסוג 2 ואי-ספיקת לב תסמינית.

 

מטרת מטה האנליזה הייתה לבחון את ההשפעה של Pioglitazone במניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם וסיבוכים כלייתיים בחולים עם סוכרת מסוג 2, או בסיכון גבוה למחלה. הם התמקדו במחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת Pioglitazone אל מול כל טיפול אחר, אשר פורסמו במאגרי PubMed, Embase ו-Cochrane Library.

 

התוצאים הקרדיווסקולאריים כללו סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (משלב של אוטם לבבי או אירוע מוחי לא-פטאלי ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם), אשפוז עקב אי-ספיקת לב ותמותה מכל-סיבה. תוצאים כלייתיים כללו שינוי ביחס אלבומין:קריאטינין בשתן והפרשת חלבון באיסוף שתן לאורך 24 שעות.

 

הסקירה כללה 26 מחקרים, אשר כללו בסך הכול 19,645 משתתפים. הטיפול ב- Pioglitazone הפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (סיכון יחסי של 0.8, רווח בר-סמך 95% של 0.7-0.9), כאשר התועלת תועדה רק בחולים עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם (סיכון יחסי של 0.8, רווח בר-סמך 95% של 0.7-0.9) ולא באלו ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם (סיכון יחסי של 1.0, רווח בר-סמך 95% של 0.7-1.3).

 

באשר למרכיבים הפרטניים, טיפול ב-Pioglitazone הפחית את הסיכון לאוטם לבבי לא-פטאלי (סיכון יחסי של 0.8, רווח בר-סמך 95% של 0.6-1.0) ואירוע מוחי לא-פטאלי (סיכון יחסי של 0.8, רווח בר-סמך 95% של 0.7-0.9), אך מגמות אלו תועדו רק בחולים עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם. החוקרים לא זיהו השפעה של הטיפול על תמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולים עם ובלי היסטוריה של מחלות לב וכלי דם.

 

הטיפול ב-Pioglitazone הוביל לעליה בסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב (סיכון יחסי של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.6) ולא תועדה השפעה של הטיפול על תמותה מכל-סיבה (סיכון יחסי של 1.0, רווח בר-סמך 95% של 0.8-1.1).

 

הטיפול ב-Pioglitazone הפחית אלבומינוריה בהיקף של 18.5% (רווח בר-סמך 95% של 21.1-16.0), עם תועלת דומה בחולים עם קטגוריות שונות של תפקוד כלייתי.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי יש מקום לשקול טיפול ב-Pioglitazone בחולים עם סוכרת מסוג 2 או בסיכון גבוה למחלה, במטרה למנוע סיבוכים קרדיווסקולאריים, בפרט בחולים עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, בהם תועדה התועלת הגדולה ביותר. האטת התקדמות הידרדרות תפקוד כלייתי תועדה ללא תלות בתפקוד הכלייתי הבסיסי.

 

J Clin Endocrinol Metab. 2019

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני