חדשות

טיפול המכוון לגורמי סיכון מרובים עשוי להפחית משמעותית את הסיכון לסוכרת (Diabetologia)

11/09/2019

 

אורח חיים בריא, כולל פעילות גופנית, דיאטה מאוזנת והפחתת צריכת אלכוהול, הינם מרכיבים מרכזיים במניעת סוכרת מסוג 2, אך כעת מתוצאות מטה-אנליזה חדשה עולה ההשפעה הדרמטית של אימוץ הרגלים אלו, עם הפחתת הסיכון להתפתחות המחלה בעד 75% מהחולים והפחתה ניכרת בהיקף התוצאות השליליות בחולים עם סוכרת.

 

לצורך הסקירה זיהו החוקרים מחקרי עוקבה אשר דיווחו על הקשר של משלב גורמים הקשורים באורחות חיים, כולל פעילות גופנית, תזונה, עודף-משקל או השמנת-יתר, עישון או צריכת אלכוהול, עם מגוון תוצאים. כל המחקרים כללו מעקב במשך לפחות שנה אחת.

 

החוקרים זיהו 14 מחקרים, שכללו למעלה מ-1.1 מיליון משתתפים (גיל ממוצע בטווח 38-73 שנים, משך מעקב ממוצע של 2.7-20.8 שנים) בארצות הברית, אסיה, אירופה ואוקיניה, אשר הראו כי בקרב משתתפים עם אורח החיים הבריא ביותר נרשמה ירידה של 75% בסיכון להיארעות סוכרת, בהשוואה לאלו עם אורח החיים הכי פחות בריא.

 

ברמת הפרט, מומלץ לחולים לשמור על משקל אופטימאלי, להימנע מעישון וצריכת אלכוהול רבה, לאמץ תזונה בריאה ולהגביר את הפעילות הגופנית. ברמת האוכלוסיה, על ממשלות ואיגודים לשלב עידוד אורח חיים בריא לתוך מדיניות הבריאו וההנחיות בנושא ולעודד שינוי סביבתי הנדרש בכדי להפוך בחירות בריאות לזמינות ומשתלמות.

 

מניתוח נוסף של הנתונים, אשר התמקד באופן ספציפי בחולים עם סוכרת מסוג 2, החוקרים זיהו 10 מחקרים עם 34,385 משתתפים בארצות הברית, אסיה, אירופה ומחקר גלובאלי אחד. המשתתפים היו בגילאים ממוצעים של 46-69 שנים.

 

לאורך מעקב ממוצע של 4-21 שנים, בהשוואה לאלו עם אורח החיים הכי פחות בריא, באלו עם אורח החיים הבריא ביותר תועדו שיעורים נמוכים יותר משמעותית של תמותה מכל-סיבה (ירידה בסיכון בהיקף של 56%), תמותה קרדיווסקולארית (ירידה בסיכון בהיקף של 49%), תמותה עקב ממאירות (ירידה בסיכון בהיקף של 31%) והיארעות מחלות לב וכלי דם (ירידה בסיכון בהיקף של 52%).

 

ממצאים אלו מציעים כי מחקרים בעתיד נדרשים להתמקד בקשר בין משלב גורמי אורחות חיים וסיבוכים מיקרווסקולאריים ותוצאות ארוכות-טווח בקרב חולי סוכרת.

                                    

Diabetologia. Published September 4, 2019

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני