חדשות

הערכת שיעורי היארעות ותוצאות התערבות ניתוחית בעקבות פרוצדורת TAVR (מתוך JACC Cardiovasc Interv)

18/09/2019

 

הצורך בהמרה לא-מתוכננת לניתוח לב פתוח במהלך פרוצדורת TAVR (Transcatheter Aortic Valve Replacement) מצוי במגמת ירידה לאורך זמן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JACC Cardiovascular Interventions.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההיארעות והתוצאות של צורך בהמרה לתיקון ניתוחי במהלך פרוצדורת TAVR. הם בחנו את הנתונים ממאגר Thoracic Surgeons/American College of Cardiology Transcatheter Valve Therapy במטרה לקבוע את היארעות ותוצאות מעבר לתיקון פתוח במהלך פרוצדורת TAVR.

 

בתקופה שבין נובמבר 2011 ועד ספטמבר 2015 השלימו 47,546 חולים פרוצדורת TAVR. צורך בהתערבות ניתוחית במהלך הפרוצדורה נדרש ב-1.17% מהמקרים (558 חולים); ההתוויות הנפוצות ביותר כללו התנתקות של המסתם (22%), קרע חדרי (19.9%) וקרע טבעת מסתם הוותין (14.2%). היארעות מעבר להתערבות ניתוחית פחתה משמעותית לאורך הזמן (שליש ראשון: 1.25%; שליש שני: 1.43%; שליש שלישי: 1.04%; p=0.0088).

 

שיעורי היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים לאחר 30 ימים (54.6% לעומת 7.4%, p<0.0001) ולאחר שנה אחת (63.92% לעומת 20.29%, p<0.0001) ושיעורי התמותה מכל-סיבה (50% לעומת 4.98%, p<0.0001; ו-59.79% לעומת 17.06%, p<0.0001) היו גבוהים יותר משמעותית באלו שנדרשו להתערבות ניתוחית.

 

גורמים מנבאים בלתי-תלויים של צורך בהמרה להתערבות ניתוחית כללו מגדר נקבי, ריכוז המוגלובין, מקטע פליטה של חדר שמאל, מקרים לא-אלקטיביים וגישה לא-פמוראלית. פני שטח הגוף היו המשתנה הבלתי-תלוי היחיד להישרדות חולים לאחר המרה להתערבות ניתוחית בעקבות פרוצדורת TAVR.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי במדגם ארצי גדול, הצורך בהתערבות ניתוחית במהלך פרוצדורת TAVR היא נמוכה ומצויה במגמת ירידה. עם זאת, המרה לניתוח לאחר TAVR לוותה בתוצאות גרועות יותר, כולל שיעורי תמותה שעמדו על 50% לאחר שלוש שנים.

 

JACC Cardiovasc Interv. 2019;18:1751-1764

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני