חדשות

מה בין חיידקי המעי ובין הסיכון להישנות טרשת נפוצה? (מתוך כנס ECTRIMS-ACTRIMS)

13/10/2020

 

בחולים עם טרשת נפוצה שהופיעה בילדות, שכיחות גבוהה של חיידקי Blautia stercoris והוריאנטים של חיידק זה במערכת העיכול נקשרו עם סיכון מוגבר להישנות טרשת נפוצה. עם זאת, מהנתונים שהוצגו במהלך כנס ECTRIMS-ACTRIMS עולה כי לא היו הבדלים נרחבים בהרכב החיידקים במערכת העיכול שנקשרו עם הסיכון להישנות.

 

החוקרים ביקשו לקבוע את הקשר בין הרכב המיקרוביום במערכת העיכול ובין הישנות טרשת נפוצה. בין השנים 2014 עד 2018, הם גייסו למחקר 53 חולים עם טרשת נפוצה שהופיעה בילדות ממספר מרכזים ברחבי ארצות הברית. דגימות צואה נאספו בתחילת המחקר, בשילוב עם מידע אודות הישנויות קודמות, טיפול תרופתי, נתונים דמוגרפיים וגורמים סביבתיים. בכל התלקחות, החוקרים אספו מידע אודות הטיפול התרופתי הנוכחי והקודם של המטופל ואודות הישנויות קודמות.

 

החוקרים בחנו את דגימות הצואה באמצעות ריצוף 16S rRNA של אזור ה-V4. הם זיהו וריאנטים ASV (Amplicon Sequence Variants), המשמשים להגדרת זני חיידקים, עם DADA2 (Divisive Amplicon Denoising Alogrithm-2).

 

מדגם המחקר כלל 53 חולים (72% בנות, גיל ממוצע של 14.3 שנים בתחילת המחלה). ב-45% מהמשתתפים תועדה הישנות אחת, ב-30% תועדה למעלה מהישנות אחת לאורך מעקב ממוצע של 2.5 שנים. כ-91% מהמשתתפים נטלו טיפול תרופתי במהלך המעקב.

 

הרכב החיידקים במעי היה דומה בכללותו בין חולים עם התלקחות במהלך המעקב ואלו ללא הישנות המחלה. מבין 270 ASV שנכללו בניתוח הנתונים, 20 נקשרו עם הסיכון להישנות. חיידקי Blautia stercoris נקשרו בקשר המובהק ביותר עם הסיכון להישנות (יחס סיכון של 2.50), כאשר גם חיידקי Blautia massiliensis גם היו בין 20 הוריאנטים שנקשרו עם הסיכון להישנות.

 

החוקרים זיהו שישה צברי ASV, כאשר ערכים גבוהים של אחד הצברים נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם סיכון מוגבר להישנות (יחס סיכון של 1.23).

 

החוקרים זיהו 10 מסלולים אפשריים בהם זני חיידקים נקשרו עם הסיכון להישנות, כאשר ארבעה מהמסלולים הללו כללו ייצור מתאן.

 

למרות שהמחקר הנוכחי הינו הגדול ביותר בקרב חולים עם טרשת נפוצה וכולל נתונים אודות המיקרוביום וטרשת נפוצה, דרושים מחקרים נוספים לאישור התוצאות.

 

מתוך כנס ECTRIMS-ACTRIMS

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<