חדשות

רמות אלבומין נמוכות בדם לפני ניתוח לא-לבבי מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד לאחר הניתוח (BMC Anesthesiol)

30/10/2019

 

במאמר שפורסם בכתב העת BMC Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות נמוכות של אלבומין בדם (היפואלבומינמיה) טרם ניתוח לא-לבבי מלוות בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד לאחר הניתוח.

 

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין רמות אלבומין נמוכות בדם לפני ניתוח ובין הסיכון לנזק כלייתי לאחר ניתוח לא-לבבי. הם השלימו הערכה רטרוספקטיבית של גורמי סיכון סביב תקופת הניתוח ורמות אלבומין בדם לפני הניתוח ב-729 מבוגרים שהיו מיועדים לניתוח לא-לבבי בין יולי 2017 ועד סוף יוני, 2018.  ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין רמות נמוכות של אלבומין בדם טרם הניתוח ובין הסיכון לנזק כלייתי חד לאחר הניתוח.

 

מבין 729 חולים, 188 (25.8%) פיתחו נזק כלייתי חד. היארעות נזק כלייתי חד הייתה גבוהה יותר בחולים עם רמות אלבומין בדם של מתחת ל-37.5 גרם/ליטר טרם הניתוח, בהשוואה לאלו עם רמות של גבוהות יותר (35.9% לעומת 19.7%, p<0.001). ניתוח סטטיסטי מצא כי רמות אלבומין נמוכות טרם הניתח נקשרו בקשר בלתי-תלוי עם הסיכון לנזק כלייתי חד לאחר הניתוח (יחס סיכויים של 1.892).

 

חולים עם רמות אלבומין בדם מתחת ל-37.5 גרם/ליטר טרם הניתוח נטו לשיעור גבוה יותר, אך לא באופן מובהק סטטיסטית, של נזק כלייתי בדרגה 2 (2.6% לעומת 1.1%, p=0.144), אך שיעור הרבה יותר גבוה של נזק כלייתי חד בדרגה 3 (4.8% לעומת 0.7%, p<0.001), בהשוואה לאלו עם ריכוז אלבומין גבוה יותר.

 

בחולים עם נזק כלייתי חד תועדו שיעורי תמותה באשפוז שהיו גבוהים יותר (6.9% לעומת 0.2%, p<0.001). ניתוח סטטיסטי מצא כי שיעורי ההישרדות המצטברים ירדו עם עליה בחומרת נזק כלייתי חד. החוקרים מצאו כי נזק כלייתי חד לאחר-ניתוח לווה בתוצאות גרועות יותר, כולל הארכת משך הנשמה מכאנית (53.4 לעומת 14.7 שעות), שהות ביחידת טיפול נמרץ (4.0 לעומת 2.0 ימים), שהות בבית החולים לאחר הניתוח (17.8 לעומת 12.3 ימים) ועלויות טיפול רפואי גבוהות יותר (13,453 לעומת 11,306 דולרים) (p<0.001 בכל המקרים).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי היפואלבומינמיה טרם ניתוח לא-לבבי מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד וסיבוכים לאחר ההתערבות הניתוחית.

 

BMC Anesthesiol. 2019;19

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני