חדשות

האם יש יתרונות לגישה פולשנית מוקדמת לטיפול באיסכמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHA)

19/11/2019

 

במרבית החולים עם מחלת כליות כרונית ואיסכמיה בדרגה בינונית-עד-חמורה במבחן מאמץ לא צפויה תוחלת חיים ארוכה יותר או הגנה טובה יותר מפני אוטם שריר הלב במידה ומופנים ישירות למעבדת הצנתורים לרה-וסקולריזציה אפשרית, כך עולה מתוצאות מחקר ISCHEMIA-CKD, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Heart Association.

 

במסגרת מחקר ISCHEMIA-CKD נכללו 777 מבוגרים עם מחלת כליות כרונית ואיסכמיה בדרגה בינונית-עד-חמורה במבחן מאמץ . המשתתפים חולקו באקראי לגישה פולשנית מוקדמת, שכללה טיפול תרופתי אופטימאלי עם צנתור אבחנתי, לצד רה-וסקולריזציה במקרים מתאימים, או לטיפול שמרני אשר כללה התערבות פולשנית רק במידה והתסמינים נמשכו למרות טיפול תרופתי אופטימאלי.

 

בסופו של דבר, 85% מבין 388 החולים שחולקו לגישה פולשנית השלימו אנגיוגרפיה במהלך שלוש שנות המחקר וכתוצאה מכך, מחצית מהמשתתפים בקבוצה השלימו התערבות כלילית מילעורית או ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. השיעורים המקבילים ב-389 החולים שטופלו שמרנית עמדו על 22% ו-12% מהחולים, בהתאמה.

 

חשוב לציין כי אנשי הצוות באתרי המחקר ברחבי העולם היו מיומנים בטכניקות להתאמת הידרציה ושימוש בכמות קטנה של חומר ניגוד, אם בכלל, לצמצום הסיכון לנזק כלייתי חד בעקבות חשיפה לחומר ניגוד.

 

הגישה הפולשנית לא הובילה להבדל מובהק סטטיסטית בתוצא העיקרי, שכלל משלב של תמותה או אוטם לבבי לא-פטאלי. לאורך שלוש שנים, יחס הסיכון עמד על 1.01 (רווח בר-סמך 95% של 0.79-1.29, p=0.95). בדומה, הגישה הפולשנית לא לוותה בהבדל משמעותי בחומרת אנגינה או במדדי איכות חיים אחרים.

 

התוצאות היו עקביות בתתי-קבוצות שונות, למעט רמז לתועלת אפשרית לגישה פולשנית בחולים עם איסכמיה נרחבת יותר בתחילת הדרך.

 

החוקרים מציינים כי סיבוכים של הפרוצדורה היו מעטים, בעיקר אירוע מוחי או נזק כלייתי חד סביב הפרוצדורה. אעפ"י כן, גישה פולשנית מוקדמת לא הדגימה עדיפות על-פני גישה שמרנית בכל הנוגע לתוצאים הקליניים.

 

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHA

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<