מאת מערכת אי-מד

מודל חיזוי שפותח ע”י צוות ממכון וויצמן בראשותו של  פרופ’ ערן סגל (בתמונה) מעריך שבשבוע הקרוב יתווספו עוד כ-250-300 חולים קשים לבתי החולים. העלייה הצפויה היא ליניארית/קבועה ולא אקספונציאלית, כך שלדעת סגל אינה מחייבת עדיין הטלת סגר מלא.

מודל החיזוי מתבסס על נתוני הנדבקים ע”פ גיל, תוך שימוש בהערכת הסיכון לפתח תחלואה קשה לפי קבוצת גיל. כידוע, יש הבדל עצום בין הסיכון לפתח מחלת COVID-19 בקבוצות גיל צעיר (אפסי מתחת לגיל 20, 0.8% בגיל של בין 20-60, 7% בין 60-75, ו-27% מעל גיל 75), כך שמדובר במודל פשוט יחסית, אך ע”פ סגל, התחזיות של המודל עד כה היו מאוד מדויקות ותאמו את המציאות.

המסקנות של צוות מכון וייצמן הן ברורות ומובנות : ככל שתהיה מניעת הדבקה משמעותית ויעילה יותר בקרב קבוצות הגיל המבוגר, גדל הסיכוי למנוע קריסת מערך האשפוז בשל כמות חולי קורונה רבים בו זמנית. את זה ניתן לעשות גם ללא צורך בסגר מלא, כידוע.

בראיון לדהמרקר מציין סגל כי חסר עדיין מידע חשוב שעשוי לסייע בשיפור חיזוי המודל, כמו חלוקה מדויקת יותר של מספר הנדבקים החדשים לפי גיל ונתוני משך אשפוז לפי גיל, מה שיאפשר לחשב בצורה מדויקת יותר את מספר המאושפזים בכל נקודת זמן.

נכון להיום מעריך סגל שזמן ההכפלה של חולים קשים הוא כ-18 יום, ומכיוון שכושר הספיגה של מערך האשפוז הוא הרבה מעל כמות החולים המאושפזים הנוכחיים, אין לדעתו מקום עדיין לשקול סגר מלא.

באשר לאופן שבו ניתן להגן טוב יותר על האוכלוסייה המבוגרת מציע סגל סיוע למבוגרים שכבר גזרו על עצמם בידוד מרצון באמצעות חלוקת מזון תרופות ובדיקות רופא בבית וכד’. בנוסף, יש להציע לאותם מבוגרים שאינם יכולים להיכנס לסגר מרצון עזרה ותמיכה בכדי להשיג עבורם מינימום חשיפה וסיכון להדבקה.

לכתבה בדהמרקר

הערת המערכת: נזכיר לקוראנו שכבר בסקר שערכנו ב-13/3/20 הגישה שמציע כאן פרופ’ סגל להתמקד בהגנת האוכלוסייה המבוגרת/בסיכון זכתה לשיעורי התמיכה הגבוהים ביותר…(38% )

כמו כן, גם מהרצת מודל הסימולציה של הטכניון שהצגנו כאן מספר פעמים נמצא שהגישה האפקטיבית ביותר להפחתת כמות התחלואה הקשה והתמותה הייתה באמצעות סגר דמוגרפי על האוכלוסייה מעל גיל 70 .

עם זאת, חשוב לציין שהתייחסות חד ערכית בלבד לגיל עלולה להיות מטעה, שכן ברור שיש אנשים צעירים יחסית הסובלים ממחלות רקע כמו השמנה, סוכרת, COPD ועוד הנמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תחלואת COVID-19 קשה מאשר גבר או אישה בת 75 ללא מחלות רקע ובכושר גופני גבוה.  לשם כך בדיוק פיחתנו בהכוונת והגדרות המועצה הלאומית לסוכרת את מחשבון הערכת הסיכון הזה  המאפשר בקלות להעריך את רמת הסיכון חולים סוכרתיים לפתח COVID-19 חמור, ומציג בהתאם את ההמלצות למניעה ולטיפול במקרה של הדבקה.

המלצתנו היא לאמץ בהחלט את ההצעה של פרופ’ סגל להתמקד בקבוצות הסיכון, אך להגדיר את הקבוצה לא רק ע”פ גיל. למערכת הבריאות בישראל, באמצעות קופות החולים, יש את היכולת לאתר בלחיצת כפתור את כל המבוטחים השייכים לקבוצת הסיכון הגבוה. קופות החולים באמצעות הסניפים והמרפאות יכולות וצריכות ליצור תקשורת ישירה ובלתי אמצעית עם כל מי שנכלל בהגדרה, ובהתאם, להדריך , לעקוב ולסייע.

לפרופ’ גמזו, הפרוייקטור החדש של הקורונה בישראל, הדברים ודאי מוכרים וידועים. הוא הרי זה שעמד בראש תכנית “מגן אבות ואימהות” שככל הנראה היה לה אפקט משמעותי ביותר בהפחתת תחלואה ותמותה במוסדות סיעודיים ובתי אבות בסוף הגל הראשון ובגל השני עד כה, ויש להניח שאכן יפעל בהתאם.