במסגרת כנס של הליגה הישראלית לטיפול באפילפסיה שהתקיים באיכילוב במהלך חול המועד באפריל 2011, הרצאת אורח הכבוד הייתה הרצאתו של ד”ר ליבן לאגה, נשיא האיגוד האירופאי לנוירולוגיה פדיאטרית, עורך הג’ורנאל של נוירולוגיה פדיאטרית,  ומנהל המחלקה לנוירולוגיה ילדים בבי”ח קולוון בבלגיה, שלו נסיון עשיר בטיפול בחולי אפילפסיה בכלל, ובשיטת VNS , בפרט.

בהרצאתו הדגיש ד”ר לאגה את הנקודות הבאות:

• בהגדרת מטרות הטיפול באפילפסיה כולל ד”ר לאגה את הפחתת ההתקפים, עצירת הפגיעה המנטלית, שיפור תקשורתיות ואיכות חיים, המנעות מריבוי מיותר של תרופות המלווה בתופעות לוואי, וזיהוי וטיפול בבעיות התנהגותיות.  ברור שקשה כיום לעמוד בכל היעדים הללו וחייבים להיות ריאליים גם בציפיות שיוצרים אצל המטופלים.


• אפילפסיה רפרקטורית פוגעת באופן משמעותי ברמות המשכל ומעלה את הסיכון לבעיות התנהגותיות, ואלה למעשה מהווים את הנטל הכבד של המחלה, ולכן מדידת התוצאות צריכה להיות לא רק במס’ ההתקפים אלא גם בשימוש במדדים אלה.


• באשר לטיפול באפילפסיה קטסטרופלית יש מקום לטיפול אגרסיבי מוקדם במטרה להקטין ככל האפשר את הפגיעות ארוכות הטווח בחולים אלה.


• יש לזכור שהטיפול התרופתי, גם באפילפסיה רגילה ולא רפרקטורית, מצליח להשיג תוצאות מוגבלות.  באפילפסיה רפרקטורית שיעורי התגובה לטיפול התרופתי עומדים על כ-40% בלבד, כשהשגת שיחרור מלא מהתקפים מגיעה לבין 2% ל-6% בלבד.


•  הודגש גם שנמצא במחקרים שלאחר כשלון של 2-3 תרופות ראשונות הסיכוי להשיג תגובה בתרופה נוספת הוא נמוך מאוד יחסית.


• יש לזכור שגם בתרופות חדשות לטיפול באפילפסיה רפקטורית , כמו rufinamide , שיעורי התגובה הם סביב 40%-50% בלבד.


• ניתוח נוירוכירורגי צריך תמיד לשקול ולבחון אם מתאים. עם זאת יש לזכור שבאפילפסיה קטסטרופלית ההצלחה של ניתוח מוגבלת במיוחד בילדים עם בעייה מנטלית. גם באנליזות לטווח ארוך נראה שהתוצאות פחות טובות.


• שיטת גירוי מוחי עמוק (DBS) נמצאת גם על הפרק כעת ומתבצעים מחקרים. נראה שבמחקרים הראשונים והקטנים התוצאות היו מצויינות אך במחקרים חוזרים וגדולים יותר התוצאות פחות מעודדות.  מחקר מבוקר פלציבו שפורסם לאחרונה הראה אכן ירידה של כ-40% בהתקפים במטופלים שעברו DBS לעומת ירידה של כ-14% בפלציבו. יש לזכור ש-VNS היא פרוצדורה פחות פולשנית.


• שיעורי התגובה והשגת שיחרור מלא מהתקפים תחת VNS בטווח הקצר דומים לאלה של תרופות אך יש לזכור שב-VNS יש שיפור על פני זמן בשיעורי התגובה וההצלחה.


• במחקר גדול שכלל 436 מטופלים לאורך זמן נמצא שכ-75% מהמטופלים משיגים תועלת ושיפור באמצעות ה-VNS . במיוחד נמצאו מס’ סוגים של אפילפסיות שבהן ל-VNS הייתה יעילות גבוהה במיוחד (מולטיפוקאל, tuberous sclerosis ) .


• במעקב ארוך טווח זה נמצא גם שתופעות הלוואי היו מינימליות.


• נקודה חשובה מאוד נוספת היא שביצוע השתלה מוקדמת (פחות מ-5 שנים מתחילת ההתקפים) קשורה לסיכוי טוב יותר לתגובה והצלחת הטיפול.


• כמו כן במדדים שבוחנים איכות חיים ותקשורתיות להשתלה מוקדמת היה יתרון על השתלה מאוחרת.  לכן, מדגיש  לאגה, שגם אם נתוני ההתקפים אינם מצביעים תמיד על ירידה משמעותית, עדיין ה-VNS משיג שיפור בתפקוד הכללי, וזהו המדד החשוב יותר מבחינת ההורים והמטופלים.


• בהמשך הוצג האלגוריתם המוצע לטיפול ב-VNS : לאגה מדגיש שלדעתו למטופלים שאינם מתאימים לניתוח יש מקום לקצר את התהליך ולהפנות ל-VNS


• המגמה של טיפול מוקדם ב-VNS המביא לתגובה טובה יותר נמצא גם בבחינת גיל המטופלים. ככל שהם צעירים יותר, התגובה שלהם ל-VNS תהיה טובה יותר.


• לאגה הציג את נתוני ההשתלות ביחידה שלו והדגיש את מגמת הגידול בביצוע ההשתלות בעיקר לאחר כניסת המכשיר החדש, הקטן יותר.


• התוצאות בקליניקה של לאגה מבחינת שיעורי תגובה והשגת שיחרור מהתקפים דומות לאלה שבספרות, וקיימת בהחלט המגמה של תוצאות עדיפות בהשתלות מוקדמות וגילים צעירים של מושתלים.


• לסיכום הדגיש לאגה את המסרים המרכזיים:




• VNS הינו טיפול יעיל ואפקטיבי (במינימום תופעות לוואי) לכשני שליש מחולי האפילפסיה שלא מגיבים לטיפול תרופתי


• לשקול את VNS בשלב מוקדם


• לתת להורים מידע ריאליסטי וציפיות ריאליות באשר להצלחת הטיפול


• להיות מודע לבטיחות הגבוהה ולשיעור תופעות הלוואי הנמוך של ה-VNS ולהשפעה החיובית על ההתנהגות ומצב הרוח 

לצפייה ולהאזנה בהרצאה המלאה – נא להקליק כאן