בני זוג שנישאו לפני זמן לא רב, אינם מעוניינים להרות בצורה ספונטנית, אלא ב”הפריה חוץ גופית”, מאחר ששני בני הזוג הינם נשאים של מחלות גנטיות חמורות. על ידי “הפריה חוץ גופית” ניתן לוודא באמצעות “סקירה גנטית” לפני הזרקת הביצית המופרית לרחם האישה, שהביצית המופרית אינה לוקה במטען פגום. האם פעולה זו מותרת על פי תורת ישראל? האם יש מעמד הלכתי כלשהוא לביצית לפני הכנסתה לרחם האישה?

בני זוג שנישאו לא מזמן פנו בשאלה למוקד לרפואה והלכה שעל ידי ‘יד שרה’, כדלהלן: כמה מבני משפחתה של האישה לוקים בתסמונות גנטיות קשות, ובנוסף שניהם נושאים בגופם את הגנים הפגומים של אותם מחלות (כלומר, הם ‘נשאים’, אך אינם חולים). על פי חישוב סטטיסטי, בהריון ספונטני של בני הזוג, ישנו סיכוי גבוה שחלק מילדיהם ילקו בתסמונת זו. הרופאים ממליצים על עריכת “הפריה חוץ גופית”, כשלאחר ההפריה (כאשר בביצית המופרית יהיו שמונה תאים), יוציאו מהביצית תא אחד ויעשו בו “סקירה גנטית”, ובמידה והבדיקה תעלה שהביצית אינה נושאת מטען גנטי פגום, יכניסו אותה לרחם האישה, ואילו אם היא פגומה ישליכו אותה לאשפה. 

השאלה העומדת לפנינו במקרה זה היא: האם מותר לערוך מחקר על ביצית מופרית קודם הכנסתה לרחם האם, ובאופן שהיא פגומה להשליכה לאשפה, או שהדבר אסור מאחר שגם בשלב ראשוני זה יש לביצית מעמד הלכתי של ‘עובר’, ופעולת ‘הפלה’ של עובר נחשבת על פי תורת ישראל כאיסור רציחה. שאלה זו מתייחסת גם לעריכת מחקרים שונים על ביציות מופרות, האם מותר לערוך עליהם מחקר למרות שלאחר המחקר הם מושלכות לאשפה, או שמא אין להשתמש בה, מאחר שהן נחשבות ל’עובר’.

תשובה: בתלמוד ובפוסקים מבואר, שביצית המופרית בתוך רחמה של אישה – לאחר ההשרשה, אין לאבדה ולגרום להפלתה, אפילו בשלבים היותר מוקדמים של ההריון. אפילו לחלל את השבת התירו הפוסקים עבור הצלת הריון מהפלה, משלב ההשרשה והילך, (עיין בביאור הלכה לבעל חפץ חיים על שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ”ט). ישנם שני טעמים להלכה זו: א. שעל פי תורת ישראל, כבר בשלב ההשרשה כבר קיימת ‘נשמה’ בביצית המופרית. כלומר, היא אינה נחשבת למים בלבד, אלא יש בה ‘עובר’ עם נשמה (עיין בגמרא מסכת סנהדרין דף צא עמוד ב). ב. גם אם נניח שאין בה ‘נשמה’, בכל זאת יש לדאוג להמשך קיומה מחמת הפוטנציאל הגדול הגלום בה – שמהמצב הנתון שבו היא מצויה בתוך רחם האשה יצא לבסוף תינוק בריא ושלם אדם, (עיין בדברי הר”ן מסכת יומא פרק ח’, מה שכתב בזה בשם בעל הלכות גדולות).

בנוסף, יש איסור לעשות מעשה הפלה בביצית מופרית הנמצאת ברחם האישה, מטעם “השחתת זרע”, שמאחר וביצית זו אמורה לגדול ולבסוף יצא ממנה אדם בריא ושלם, אין פעולה זו פחותה ממעשה השחתת זרע בידיים. (לפי זה, אסור גם להשתמש עם כדור הנקרא morning after pill המשמש כאמצעי למניעת הריון על ידי מניעת הביצית המופרית להשתרש ברחם, שמאחר ובדרך כלל פעולתו נעשית לאחר שכבר התרחשה הפריה, אין להשחיתו, שהרי זה כהשחתת זרע והשחתת ‘עובר’ האסורה מן התורה).

כל האמור מתייחס לביצית שבתוך הרחם, אבל מה דינה של ביצית שהפרייתה התרחשה מחוץ לרחם? שאלתי שאלה זו את מורי ורבי הרב יוסף שלום אלישיב זצ”ל, והשיב לי – שהכלל בעניין זה הוא כך: כל זמן שהביצית מחוץ לרחם – במצב המצריך התערבות חיצונית בכדי שיצא ממנה אדם, אין היא נחשבת ל’עובר’ ומותר להשחיתה כשיש לכך צורך משמעותי, אבל אם היא נמצאת בתוך הרחם, שזה מצב שאינו מצריך מעשה נוסף בכדי שיצא ממנה אדם, אין להשחיתה בשום מקרה (מלבד מצבים של סכנה לאם, איננו מדברים על מצב זה). 

לפי זה, יש חילוק בין ביצית המופרית ברחם האישה, שגם ללא התערבות חיצונית העובר יתפתח ויהפך להיות אדם, ועליה אין לערוך סקירות ומחקרים על ידי הוצאתה מרחם האם, כשאין בכוונת המוציא להכניסה לאחר מכן בוודאות לרחם האם. אבל ביצית המופרית בהפריה חוץ גופית, שחסר בה מעשה ההכנסה לרחם האישה, מותר לערוך עליה מחקרים וסקירות גנטיות לצורך משמעותי, שהרי אין בה איסור “הפלה”, ומאחר שהיא עדיין מחוץ לרחם, והפעולה נעשית לצורך, אין בזה גם איסור השחתת זרע.

לסיכום: בנידון שאלתנו, כשהמחלות חמורות ויש סיכון שאחוז גבוה מילדיהם ילקו בה, נראה שמותר לערוך סקירות גנטיות לפני הכנסת הביצית לרחם האישה.

אכן יש לשאול בכל מקרה לגופו רב מובהק מורה הוראה, אימתי ניתן לערוך סקירה גנטית בהפריה חוץ גופית ואימתי לא, שיתכן שלא כל מחלה גנטית מתירה עריכת בדיקה זו, אלא רק אם היא חמורה ביותר? לדוגמא, אם רצונם של בני זוג לקבוע את מין העובר (מאחר שיש להם כבר כמה ילדים ממין אחד), האם זה נחשב לצורך משמעותי המתיר בדיקה זו? בשאלות אלו יש להתייעץ עם מורה הוראה מובהק בכל מקרה לגופו. וכמו כן יש להתייעץ עם רב, באילו אופנים מותר להוציא זרע לצורך הפריה חוץ גופית.

הכותב – הרב יעקב וינר שליט”א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.

ניתן לפנות במייל [email protected] ובטלפון 02-6444590, וכן בכתובת שדרות הרצל 124 ירושלים.