טכניקת השתלת השיניים שהחלה לפני כארבעה עשורים גרמה למהפכה משמעותית בענף רפואת השיניים. טכניקה זו נותנת מענה מעולה לשיניים חסרות בפה.

שתלים דנטליים הם בעצם ברגים עשויים מטיטניום, שמושתלים באמצעות ניתוח כירורגי לתוך עצם הלסת. השתלים מדמים שורשים של שיניים חסרות ומשמשים כעוגן לשן המלאכותית. השתלים יכולים לשמש גם כתומכים לתותבת נשלפת ולכתרים קבועים[1] [2].

שתלים דנטליים מאפשרים שחזור של שיניים שנשרו או אבדו בעקבות פציעה, מחלת חניכיים, או עששת. ניתן לבצע שתל בודד להשלמת חסר של שן בודדת, או לבצע עד עשרה שתלים בלסת שלמה, תלוי במצבו של המטופל. אצל מטופלים חסרי שיניים, 4-2 שתלים יכולים גם לשפר באופן משמעותי את היציבות והאחיזה של תותבת שלמה[3].

כמו בכל תחום רפואי אחר, גם כאן חשוב שהמטופל ידע את כל האופציות הטיפוליות הרלוונטיות במקרה של חסר שיניים. כך יוכל המטופל לבחור, בעזרתו של הרופא, את האפשרות המתאימה לו ביותר. לפיכך, על רופא השיניים לכלול את ההשתלה הדנטלית בין אפשרויות הטיפול, גם אם אינו עוסק בכך בעצמו, ולהפנות את המטופל לרופא מנוסה בתחום.

טיפול בשתלים דורש ידע נרחב ומסלול הכשרה מתאים, אבל כרגע עדיין לא קיימת התמחות ספציפית בשתלים דנטלים. נושא זה מהווה פרק נכבד שנלמד בהרחבה במסגרת שלוש התמחויות שקיימות היום ברפואת השיניים ומאושרות על ידי משרד הבריאות: ניתוחי חניכיים, כירורגיית הפה והלסתות והתמחות בשיקום הפה.

ישנם רופאי שיניים כלליים רבים שעוסקים בהשתלות, למרות שהם אינם מומחים באף אחד משלושת התחומים האלה. לכן, לפני שמתחילים טיפול שכולל שתלים דנטלים, רצוי לשאול את רופא השיניים אם יש לו הכשרה וניסיון בתחום זה. זכרו כי תמיד אפשר לבקש חוות דעת נוספת מרופא שיניים מומחה לפני תחילת הטיפול. זאת, במיוחד כאשר נדרש שיקום נרחב ומורכב שנתמך על-ידי שתלים, או כשנדרשת רמת אסתטיקה גבוהה, ובמיוחד בשיניים הקדמיות.

רבים מהמתרפאים תוהים האם השתלים אכן נקלטים בפה. התשובה היא כן.

מחקרים רבים מראים כי קיימים 95% הצלחה בטיפול באמצעות שתלים. סיכויי הצלחה גבוהים אלה עומדים בעינם כבר יותר מעשר שנים[4] [5]

יחד עם זאת, ישנם מספר גורמים שמפחיתים את סיכויי ההקלטות של השתלים בעצם, בגלל השפעתם השלילית על תהליכי הריפוי של הגוף, כגון:

–          עישון כבד (מעל 10 סיגריות ביום).

–          מחלת חניכיים פעילה.

–          מחלת אוסטיאופורוזיס שבמהלכה חלה הפחתה בצפיפות העצם.

–          סכרת לא מאוזנת.

לכן, לפני התחלת הטיפול באמצעות שתלים יש להפסיק או להפחית באופן משמעותי את העישון ולטפל במחלת החניכיים. במצבים של סכרת יש להגיע למצב של איזון המחלה לפני ביצוע השתלות שיניים. לעיתים קרובות רופא השיניים יבקש לראות בדיקות דם של המטופל או ייצור קשר עם רופא המשפחה.

חשוב לדעת כי חולה במחלת הסכרת עם רמות סוכר מאוזנות בדמו ייחשב כמתרפא רגיל ויוכל לעבור טיפול של השתלות שיניים באותם סיכויי הצלחה.

מצב נוסף שמפחית את סיכויי ההצלחה של טיפול באמצעות שתלים הוא שחיקת שיניים לילית (ברוקסיזם). תופעה זו גורמת להפעלת כוחות עודפים במהלך שנת הלילה, כוחות אלה גדולים בהרבה  מהכוחות הרגילים המופעלים בזמן הלעיסה, ובכך הם מסכנים את יציבות השתלים.

במצב כזה, המומחה לשיקום פה צריך לאבחן את התופעה ולהגיע לשליטה עליה. כמו כן, עליו לתכנן היטב את פיזור כוחות הלעיסה על גבי השתלים, מבחינה ביומכנית.