ח"כ סילמן: "צעד חשוב לשמירה על בריאות הציבור, בדגש על הדור הצעיר."
נציג המכס חושף: עלייה של 800% בתוך שנה בכמות הסמים הסינתטיים שנתפסו בכניסה לישראל – 68 ק"ג ב-2020 לעומת 8.5 ק"ג ב-2019
ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן אישרה את בקשת משרד הבריאות להוסיף חמישה חומרים נוספים לפקודת הסמים המסוכנים, צעד שיאפשר את הגבלת השימוש בהם והמאבק בהפצתם. ארבעה מתוך חמשת החומרים מוגדרים כמרכיבים של 'סמי רחוב':
1. אמינורקס (Aminorex) ונגזרותיו המבניות- חומר ממריץ ובעל השפעות הזייתיות בדומה לסם המוכר כ'חגיגת'.
2. קומיל פגקלון (CUMYL-PEGACLONE) ונגזרותיו המבניות- ממשפחת הסמים המכונים "נייס גאי".
3. מוסקימול (muscimol) – חומר פסיכואקטיבי שמקורו הטבעי מפטריות והינו בעל השפעה הזייתית.
4. איזוטוניטזן (Isotonitazene)- נקשר למקרי מוות רבים בצפון אמריקה ונמכר ברשת כתחליף לסם המסוכן פנטניל. תוקף ההכרזה הזמנית על חומר זה יפוג מחר. אופיואיד חזק יותר מהרואין
חומרים אלה הוכרזו כאסורים בהפצה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות בהכרזות זמניות דחופות וכעת הוכנסו לפקודה באופן קבוע.
החומר החמישי הינו Lisdexamfetamine- החומר הפעיל בתרופה Vyvanse. התרופה משמשת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ובהפרעת אכילה כפייתית, ונמצאת בשימוש נרחב. משרד הבריאות ביקש להוסיפו לפקודה בעקבות קיומו של סחר לא חוקי בחומר הפעיל עצמו.
יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן: "מדובר בצעד חשוב לשמירה על בריאות הציבור, בדגש על הדור הצעיר שחשוף היום יותר מאי פעם לאותם חומרים מסוכנים. אתמול הכרזנו על הקמת ועדה משותפת לוועדת הבריאות יחד עם ועדת הסמים שתידון בנושא של טיפול בהתמכרויות במטרה להגן, לשמור ולטפל בנושא על כל היבטיו- חינוך, סביבה, גילאים, סוג הסמים, לדעת מה קורה בעולם וכאן ולפעול בהתאם".
אתי כהנא, מנהלת תחום בכירה חומרים פסיכואקטיבים במשרד לביטחון פנים הסבירה: "אם חומר לא נמצא ברשימה הזאת לא משנה אם הוא מסוכן או ממכר, הוא לא יחשב כסם מסוכן. השיקולים בהכנסת חומרים לפקודת הם הסיכון לבריאות, השפעות פסיכואקטיביות, שימוש לרעה, תופעות לוואי, תפוצה קיימת וסיכון שיהיה נפוץ- גם אם ידוע שיש חומר שמסתובב בשווקי סמים בעולם ויש סיכוי גבוה שיגיע בישראל, צריך שייכלל בפקודה".
אהוד אור טל, מנהל תחום מבצעים ביחידת הסמים של המכס מסר לראשונה לוועדה נתונים אודות כמות הסמים הסינתטיים שנתפסו בשנים האחרונות בכניסה לישראל: "ב-2019 תפסנו 25 תיקי יבוא שהחילו 8.5 קילוגרם של סמים סינתטיים מכל הסוגים- כמובן ללא החומרים החדשים שיכנסו עכשיו למאגר. בשנת 2020- כבר היו 55 תיקים עם 68 ק"ג. ב- 2021 עד סוף ספטמבר כבר נתפסו 57 תיקים עם 56 קילוגרם. רוב החבילות מגיעות דרך חברות הבדלרות והדואר מחו"ל. כמעט קילוגרם ממוצע בכל חבילה. לפעמים למרבית החוצפה- יש בחבילה גם תעודת אחריות שאם הרשויות תפסו את החבילה- המזמין יקבל על כך פיצוי במשלוח הבא".
ד"ר ברק שפירא, רכז נושא ארצי פשע פרמצבטי במשרד הבריאות אמר: אנחנו בתקופה של הסמים הסינטטיים, סמי הפיצוציות למיניהם. השונות שלהם מאוד גבוהה וכל תקופה מגיע אחד חדש. מדובר בחומרים שמאתגר מאוד לבחון את מסוכנותם. יש לנו הרבה אשפוזים שקשורים לסם הנייס גאי והחומרים שמרכיבים אותו. בעבר חשבנו שזה סם של צעירים. הוא נכנס לשוק כתחליף לקנאביס, אבל היום כבר משמש בהרבה מקרים כתחליף לסמים "ותיקים" כמו הרואין, קוקאין וכו' ואנחנו רואים הרבה שימוש משותף".
סנ"צ דנה זונפלד, המשרד לביטחון פנים: "החומרים שמרכיבים 'סמי רחוב' ומוזכרים בפקודה לא נמצאים כרגע בשימוש נרחב בשוק הסמים בישראל, על חלקם קיבלנו מידעים מהעולם. לאלה שכן ראינו כאן אין שום שימושים לגיטימיים אז נכון להיות מוכנים ולהכניס אותם לפקודה. ההגדרה שלהם כ'סמי פיצוציות' מטעה מאוד, הם סמים מסוכנים לא פחות שנמכרים היום באותם מנגנונים שנמכרים כל הסמים הוותיקים".
לחצו כאן לאלבום תמונות מהדיון צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
מור אברג'יל- דוברת הוועדה
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!