ADHD

עליה משמעותית במרשמים לטיפול ב-ADHD במהלך מגפת הקורונה (JAMA Psychiatry)

קורונה

היקף המרשמים לטיפול בתרופות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) עלה משמעותית בארצות הברית במהלך מגפת הקורונה, בפרט בקרב מבוגרים צעירים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חתך חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Prescription Audit Commercial Database, הכולל למעלה מ-94% מהמרשמים הניתנים באופן אמבולטורי. הם בחנו את ניפוקי המרשמים לפני (אפריל 2018 עד מרץ 2020) ובמהלך (אפריל 2020 עד מרץ 2022) מגפת הקורונה.

במסגרת המחקר בחנו את השיעור החודשי של מרשמים לתכשירים פומיים מחמש משפחות תרופות (נוגדי-דיכאון, בנזודיאזפינים, סטימולנטים, תרופות לא-סטימולנטיות ל-ADHD ומוצרי Buprenorphine המשמשים כטיפול להפרעת שימוש באופיואידים), אשר נופקו לחולה ללא מרשמים לתרופות מאותה משפחה במהלך השנה הקודמת.

לאחר ירידה ראשונית בניפוקים של כל התרופות שנבחנו, כולל ירידה משמעותית בתרופות ל-ADHD ו-Buprenorphine לטיפול בהפרעת שימוש באופיואידים, נרשמה במהלך המגפה בניפוקים לתכשירים סטימולנטים (14%) ולא-סטימולנטים (32%) לטיפול ב-ADHD, בעיקר במבוגרים בגילאי 20-39 שנים (30% ו-81%, בהתאמה) ובנשים (25% ו-59%, בהתאמה).

לא תועד שינוי משמעותי במגמות ניפוקי מרשמים לנוגדי-דיכאון ובנזודיאזפינים, כמו גם בטיפול ב-Buprenorphine לטיפול בהפרעת שימוש באופיואידים, ככל הנראה מאחר וגמישות שירותי טל-רפואה אפשרה לרופאים להמשיך לאבחן ולהתחיל בטיפול כנגד הפרעת שימוש באופיואידים.

במשפחת סטימולנטים לטיפול ב-ADHD, החוקרים זיהו עליה גדולה יותר בטיפול ב-Amphetamine-Dextroamphetamine לעומת Methylphenidate, בעוד שמבין התרופות הלא-סטימולנטיות לטיפול ב-ADHD, תועדה עליה בניפוקי Atomextine, אך לא בניפוקי Guanfacine בשחרור ממושך.

עליה בניפוקי מרשמים לטיפול בתרופות כנגד ADHD במהלך מגפת הקורונה מדגישה את הצורך במדיניות ברורה העונה על הצרכים של המטופלים לצד הבטחת בטיחות הטיפול. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לסייע בפיתוח הנחיות לטיפול ב-ADHD.

JAMA Psychiatry, Jan 10, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    אחד מכל חמישה ילדים עם היסטוריה של פרכוסים בינקות אובחן עם אפילפסיה עד גיל 22 שנים, זאת בהשוואה ל-1.15% בלבד מאלו ללא פרכוסים בינקות, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת Developmental Medicine & Child Neurology. החוקרים מדווחים כי הסיכון המוגבר לאפילפסיה נותר לאורך תקופת הילדות. מחקר העובה המבוסס על מרשם ארצי כלל […]

  • האם נוגדי-דיכאון מאיצים הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם דמנציה? (BMC Medicine)

    האם נוגדי-דיכאון מאיצים הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם דמנציה? (BMC Medicine)

    טיפול בנוגדי-דיכאון, בעיקר תרופות ממשפחת SSRI (או Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), לווה בהידרדרות קוגניטיבית מהירה יותר משמעותית בחולים עם דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Medicine. עם זאת, החוקרים מזהירים כי יש לנקוט משנה זהירות בהערכת המשמעות הקלינית של השינויים המתוארים וכי לא ניתן לשלול את האפשרות כי אלו נובעים מדיכאון […]

  • חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה מוגברת להרדמה כללית במהלך פרוצדורות ניתוחיות מלווה בירידה ארוכת-טווח בתפקוד ניהולי קשב סלקטיבי ומהירות קוגניטיבית ועיבוד מידע, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Anesthesiology. בתת-ניתוח של מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בהולנד, החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה כוללת להרדמה כללית ותפקוד קוגניטיבי לאורך מעקב של 12 שנים. מדגם המחקר כלל […]

  • היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי איכות שינה ירודה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות שינה ותסמינים על-רקע הפרעות שינה, כולל דום נשימה בשינה ותסמונת Restless Leg Syndrome, הן בין התסמינים המטרידים הנפוצים בקרב חולים עם מחלת כליות […]

  • תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    טכנולוגיית מציאות מדומה מלווה בשיפור שיווי המשקל ותפקוד מוטורי של הגפיים במבוגרים במצב קריטי, בהשוואה לטכניקות שיקום מסורתיות, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Frontiers in Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שהתבססו על נתונים מ-11 מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו לאורך עשר שנים בשמונה מאגרי נתונים גדולים. הסקירה כללה 880 מבוגרים במצב קריטי, […]

  • יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תרומבוליזה תוך-ורידי משמשת לעיתים רחוקות לטיפול במקרים של אירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם אבחנה של מויה-מויה והעדויות תומכות בבטיחות ויעילות התערבות זו במקרים נבחרים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מויה מויה הינה מחלה צרברווסקולארית נדירה והינה גורם סיכון מוכר […]

  • ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי במבוגרים עם יתר לחץ דם וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, איזון הדוק של לחץ הדם במשך כשלוש שנים עשוי להפחית את הסיכון לליקוי קוגניטיבי, בהשוואה לאיזון סטנדרטי של לחץ הדם. מחקר Systolic Blood Pressure Intervention Trial הציע כי איזון אינטנסיבי של לחץ דם סיסטולי עשוי להפחית […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי Tenecteplase מהווה טיפול בטוח במקרים של אירוע מוחי איסכמי עורקי בילדות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן תוך-ורידי של Tenecteplase משמש יותר ויותר לטיפול במבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי עורקי, אך פרופיל הסיכון במקרים של אירוע מוחי בילדות אינו ידוע. מטרת […]

  • טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of General Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן Mirtazapine במינון נמוך הוביל להקלה משמעותית קלינית בחומרת אינסומניה לאחר שישה שבועות, אך לא לאחר 12 שבועות ומעלה. מנגד, מתן Amitriptyline במינון נמוך הדגים השפעה קטנה יותר וחסרת חשיבות קלינית לאחר שישה שבועות. המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה