Aging

עדויות חדשות לא תומכות בהשפעה של סטטינים על הסיכון לדמנציה או תפקוד קוגניטיבי (J Am Coll Cardiol.)

טיפול בסטטינים ככל הנראה אינו מוביל להתפתחות דמנציה או אף ליקוי קוגניטיבי קל בקשישים הנוטלים את הטיפול התרופתי למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם, כך עולה מניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר ASPREE, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההשפעה הנוירו-קוגניטיבית של סטטינים על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים אינה ידועה. מטרתם כעת הייתה לבחון את הקשר בין טיפול בסטטינים ובין ההידרדרות הקוגניטיבית והיארעות דמנציה בקשישים.

הסקירה כללה 18,846 משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה שלקחו חלק במחקר להערכת אספירין. כל המשתתפים היו ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, מוגבלות גופנית מג’ורית, או דמנציה והיו במעקב למשך 4.7 שנים.

התוצאים שנבחנו כללו היארעות דמנציה ותתי-סוגים של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי קל ושינויים בתחומים ספציפיים בתפקוד הקוגניטיבי.

החוקרים מדווחים כי לא תואר קשר בין טיפול בסטטינים, בהשוואה לאי-נטילת טיפול בסטטינים, ובין דמנציה, ליקוי קוגניטיבי קל או תתי-סוגים של הפרעות אלו. כמו כן, הטיפול בסטטינים לא נקשר עם שינויים במדדים להערכת התפקוד הקוגניטיבי לאורך הזמן. יתרה מזאת, לא תוארו הבדלים בין סטטינים הידרופיליים וסטטינים ליפופיליים.

מהנתונים עולות אינטראקציות משמעותיות בין מדדים קוגניטיביים וטיפול בסטטינים בתחילת הדרך; עם עליה במדדי תפקוד קוגניטיבי, עדות ליכולת קוגניטיבית טובה יותר, הסיכון לדמנציה ותתי הסוגים של דמנציה פחת. זוהה קשר בין טיפול בסטטינים ובין התפתחות דמנציה בקרב משתתפים בהם התפקוד הקוגניטיבי היה הנמוך ביותר מלכתחילה. החוקרים מסבירים כי ממצאים אלו ככל הנראה הינם פונקציה של גיל מתקדם, ככל שאדם מבוגר יותר ובעל מדדים קוגניטיביים גבוהים יותר, כך סביר יותר כי ישנם גורמים המגנים עליו מפני פגיעה קוגניטיבית.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי בקשישים בגילאי 65 שנים ומעלה, טיפול בסטטינים אינו מלווה בסיכון מוגבר להיארעות דמנציה, ליקוי קוגניטיבי קל, או הידרדרות בתחומים קוגניטיביים ספציפיים. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר הללו.

J Am Coll Cardiol. 2021, June 21

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה