Allergy other

האם, מתי ועד כמה לחשוף את התינוק למזונות אלרגנים?/מאמר אורח מאת מאת: שני ששון, דיאטנית קלינית בסטודיו סי (*)

אלרגיה למזון הפכה להיות שיח נפוץ מאוד בחיינו וכולנו מכירים או נתקלנו בלפחות מישהו אחד אשר סובל ממנה. כיום המספרים מראים שכ-8% מהילדים מתחת לגיל 3 סובלים מאלרגיה למזונות מסוימים, ונראה שהאחוזים רק הולכים ועולים עם השנים. למשל, שיעור הסובלים מאלרגיה לבוטנים הוכפל בעשור האחרון בקרב ילדים. אחוזי המבוגרים הסובלים מאלרגיה נמוכים יותר ועומדים על כ-1-2% מהאוכלוסייה, מכיוון שחלק מהילדים הסובלים מאלרגיה, בעיקר מאלרגיה לחלב, נרפאים ממנה עם ההתבגרות.

חשוב לציין, כי אלרגיה לסוגי מזון אלו יכולה להיות מסכנת חיים, כאשר האלרגיה תהיה לרכיב החלבוני המצוי במזון. לדוגמא, אלרגיה לחלב תהיה אלרגיה לקזאין שהוא חלבון בחלב ואילו רגישות לחלב תהיה בעקבות החשיפה ללקטוז שהוא סוכר החלב.

ישנם סוגי מזון אשר הסיכוי להיות אלרגים להם הוא גבוה, כאשר רוב האלרגיות יהיו לחלב פרה, ביצים, דגים, שומשום, בוטנים, אגוזים וסויה. כמו כן, אלרגיה למוצר מזון אחד לא מונעת אלרגיה למזון מוצר אחר אלא להפך קיימת אלרגיה צולבת- פעמים רבות ילד שאלרגי לחלבון חלב פרה, יהיה אלרגי גם לחלבון הסויה.

במשך עשורים רבים, ההנחיות הבריאותיות על פיהם הונחו הורים לתינוקות המצויים בקבוצת סיכון ללקות באלרגיה הייתה מניעה מוחלטת של מוצרי מזון הידועים עם פוטניצאל אלרגני גבוה. ילדים הנחשבים בקבוצת סיכון הם אלו שאחיהם או הוריהם סבלו או סובלים מאסטמה, מאטופיק דרמטיטיס (תגובה עורית) או אלרגיה למזון כלשהו. האיסור נגע לא רק לתזונת הילד אלא גם כחלק מתזונת האם בזמן ההיריון או בזמן ההנקה כאשר הסיבה לכך הייתה, כי החשיפה לאלרגן עשויה לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים, ולכן רצו למנוע אותה.

אולם, מחקר שהתפרסם ב-2015 בשיתוף חוקרים ישראלים ואנגלים בדק האם חשיפה מוקדמת לבוטנים עשויה דווקא להוריד את הסיכון לאלרגיה. השערה זו עלתה עקב השוואה בין ילדים יהודים החיים בארץ לבין ילדים יהודים החיים באנגליה, כאשר ראו שהסיכוי להיות אלרגי לבוטנים היה גבוה בהרבה בקרב ילדים יהודים באנגליה, מאשר תינוקות יהודים-ישראלים שנחשפו לבוטנים באכילת במבה בגיל מוקדם. לכן, החוקרים בדקו 640 תינוקות אשר להם תגובה עורית בעקבות חשיפה לבוטנים. במהלך המחקר התינוקות קיבלו 6 גרם של בוטנים פעמיים בשבוע בגילאי 4-10 חודשים עד שהגיעו לגיל 5, לעומת קבוצת ביקורת אשר לא נחשפה בתקופת הינקות לבוטנים. התוצאות היו חד משמעיות. בקבוצת הילדים, אשר נחשפו בגיל מוקדם לבוטנים, נמצא כי אחוז אחד בלבד לקה באלרגיה, זאת לעומת קבוצת הביקורת שלא קיבלה בוטנים ובה 17% מהילדים לקו באלרגיה לבוטנים.

המחקר הוכיח באופן מובהק, כי חשיפה מוקדמת בגיל הינקות לבוטנים עשויה למנוע התפתחות אלרגיה לבוטנים בעתיד. כלומר, ייתכן כי ההנחיות אשר ניתנו כמניעת חשיפה לאלרגן לקבוצות סיכון לא בהכרח נכונות. יתרה מכך, ייתכן כי דווקא החשיפה למקור האלרגיה היא זו שמונעת את האלרגיה.

בשנים האחרונות, המחלקה לאלרגיה בבית חולים אסף הרופא מאפשרת טיפול חדשני לאנשים שכבר אובחנו כבעלי אלרגיה על ידי חשיפה מבוקרת שלהם למקור האלרגי, כך שהסיכון בעת החשיפה אליו נהיית נמוכה יותר. הדבר משפר את איכות חייהם של אנשים אלו בכך שהם יכולים להריח או אפילו לטעום מוצרים המכילים את האלרגן, וגם מגן עליהם מפני סכנת מוות.

על פי ההמלצות העדכניות של  המחקר יש לחשוף את התינוקות עם גורמי הסיכון לאותם מזונות אלרגנים בתחילת ‘שלב הטעימות’ (בגיל 4 חודשים עד חצי שנה) באופן הדרגתי וזהיר מאוד. הימנעות מוחלטת של אכילת מזונות אלו במהלך ההיריון או ההנקה לא נמצאו כמועילים במניעת היווצרות האלרגיה ולכן ניתן לצרוך אותם. במקרים בהם התינוק אלרגי מאוד לחלב, עשויה להתפתח תגובה אלרגית במידה והאם שותה חלב בעוד התינוק יונק, אך לא תמיד.

בתחילת ‘שלב הטעימות’ מומלץ לחשוף את התינוק למזונות הידועים עם פוטנציאל אלרגי נמוך יותר לשם הכרות עם מזון מוצק יותר. בהמשך, ניתן להוסיף כמויות קטנות של מזון הידוע כבעל סיכון להתפתחות אלרגיה בשילוב מזונות שכבר נוסו בעבר לדוגמא שילוב של פרי עם טחינה, חמאת בוטנים, שילוב של ביצה קשה מגורדת עם אבוקדו וכדומה. כמו כן, יש לחשוף את התינוק מספר פעמים לאותו מוצר שכן לא תמיד נוכל להבחין בתגובה האלרגית בעת החשיפה הראשונה.

חשוב לזכור כי למרות כל זאת, החקר על האלרגיות עוד לא תם והדרך עוד ארוכה. מה שניתן להסיק על בוטנים לא ניתן בהכרח להסיק על גורמי אלרגיה אחרים כמו שומשום, חלב או דגים ולכן כל אלרגן צריך להיבדק לגופו.

מקורות:

1.    George Du Toit, M.B., B.Ch., Graham Roberts, D.M., Peter H. Sayre, M.D., Ph.D., Henry T. Bahnson, M.P.H., Suzana Radulovic, M.D., Alexandra F. Santos, M.D., Helen A. Brough, M.B., B.S., Deborah Phippard, Ph.D., Monica Basting, M.A., Mary Feeney, M.Sc., R.D., Victor Turcanu, M.D., Ph.D., Michelle L. Sever, M.S.P.H., Ph.D., Margarita Gomez Lorenzo, M.D., Marshall Plaut, M.D., and Gideon Lack, M.B., B.Ch; Randomized Trial of Peanut Consumption in Infants at Risk for Peanut Allergy; N Engl J Med 2015; 372:803-813February 26, 2015DOI: 10.1056/NEJMoa1414850

2.    Gary W.K. Wong, M.D; Preventing Food Allergy in Infancy — Early Consumption or Avoidance?; N Engl J Med 2016; 374:1783-1784May 5, 2016DOI: 10.1056/NEJMe1601412

(*) הרשת הנשית המובילה בישראל לעיצוב, חיטוב, כושר והרזיה www.studioc.co.il  5045*

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד

    קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא מתוך NEJM

    מאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine עסק במלפורמציות נקבוביות (קוורנוטיות) מוחיות, המוכרות בשם הרפואי  “קוורנומות”, שהן צבר כלי דם פגומים בצורת חלל ספוגי צפוף. חלל זה נעדר רקמת מוח ועשוי להמצא גם בעמוד השדרה. שכיחות קוורנומות באוכלוסיה הינה 0.5 אחוז. סימפטומים הביטוי הקליני הינו וריאבילי. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בממצא אקראי בהדמיה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה