AMD

טיפול התנהגותי עשוי לסייע במניעת דיכאון עקב אובדן ראיה (Ophthalmology)

בחולים מבוגרים עם אובדן ראיה מרכזי, שילוב ריפוי בעיסוק עם טיפול התנהגותי למניעת בידוד חברתי מוגזם עשויה לסייע במניעת התפתחות דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Ophthalmology.

ניוון מקולארי גילי מוביל לאובדן ראיה במרכז הרשתית, ובסופו של דבר מותיר ראיה היקפית בלבד, ומקשה על פעילויות דוגמת קריאה ונהיגה ומהעדויות עולה כי עד 30% מהחולים הללו יפתחו דיכאון קליני.

במחקר הנוכחי נכללו 188 משתתפים עם ניוון מקולארי גילי ותסמינים מסוימים של דיכאון, אך ללא הפרעת דיכאון, שפנו לרופא עיניים פעמיים להשלמת בדיקת ראיה וקבלת מרשם לשימוש בעזרי ראיה. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 84 שנים.

המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות קבוצה אחת זכתה לביקור של עובדת סוציאלית בבית שש פעמים במהלך תקופה של שמונה שבועות. מפגשי הטיפול הסוציאלי סיפקו הזדמנות לשוחח עם מטפל על החיים עם לקות ראיה. בקבוצה המקבילה נערכו מפגשים דומים, אך ע”י מרפא בעיסוק, שהציע דרכים להקל על ההתנהלות בבית, דוגמת תאורה חדשה או טובה יותר.

כחלק מהטיפול ההתנהגותי, מרכיב ריפוי בעיסוק כלל גם עזרה בקביעת יעדים לפעילויות שהיו רוצים להמשיך בהן וליצירת קשרים חברתיים. חלק גדול מהמשתתפים במחקר הפסיקו לצאת מהבית בשל חשש מנפילה או חשש שילכו לאיבוד ולכן הפכו מבודדים עוד יותר. המרפא בעיסוק עזר להם לשנות גישות לחזור חזרה לעולם.

ארבעה חודשים לאחר התחלת המחקר, 18 חולים בקבוצת הטיפול החברתי פיתחו הפרעת דיכאון, זאת בהשוואה ל-11 חולים בקבוצת הטיפול ההתנהגותי.

מאחר ששני סוגי הטיפול כללו ביקורי בית, הרושם הוא כי הירידה בשיעורי הדיכאון עם טיפול התנהגותי לא נבעה רק מתשומת הלב שניתנה לחולים. לאור הממצאים, החוקרים כותבים כי חולים הסובלים מאובדן ראיה צריכים לקבל טיפול ע”י אופטימטריסט היכול לסייע להם באיתור משאבים אחרים בקהילה.

Ophthalmology 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה