Angina pectoris/MI

הפסקה מוקדמת של טיפול אנטי טסיות אוראלי משולב וטיפולים חלופיים

הפסקה מוקדמת של טיפול אנטי טסיות אוראלי משולב היא נושא בעל חשיבות עולה והיא קריטית בעיקר בגלל לפחות שלוש סיבות גדולות. ראשית, חולים המתאימים לטיפול אנטי טסיות אוראלי משולב זמני הם בסיכון גבוה להישנות אקוטית של תרומבוזיס כי הם עברו לאחרונה השתלת תומכן מצופה בתרופה או שהם חוו סינדרום קורונרי חד לאחרונה. שנית, הפרופורציה של חולים אלה גדלה לאחרונה ולא קיימות הנחיות מוחלטות בנוגע לאיך לנהל את הפסקת הטיפול. שלישית, ישנה עדות כיום, שהפסקה מוקדמת של טיפול אנטי טסיות משולב יכולה להוביל להישנות של אירועים עם השפעה משמעותית על התוצאות בחולים בסיכון גבוה. הסיכון לעליה באירועי הדימום מוביל להפסקת הטיפול, אך במקרים רבים ההפסקה אינה מוצדקת.

שתי שאלות חשובות, שנשארו ללא תשובה עד היום הן : האם הפסקת מוקדמת של הטיפול הינה הולמת והאם יש לתת במקום הטיפול, שהופסק טיפולים מחליפים. לא סביר, שהנושא של הפסקה מוקדמת של הטיפול בחולים עם סיכון גבוה לדימום, אי פעם ייפתר במחקרים רנדומאליים.

הסיכונים לדימומים ולאירועים איסכמים והצורך להפסקת הטיפול האנטי טסיות המשולב צריכים להיות מוערכים עבור סיטואציות נפוצות, כגון, טיפול שיניים או בדיקה פיברוסקופית של מערכת העיכול.

רפואה המבוססת על עדות מחקרית הפכה לסטנדרט להנחיית טיפול אנטי תרומבוטי בסינדרומים קורונרים חדים (ACS), אך גם למניעת הישנות אירועים איסכמים בהתפתחות הכרונית של תרומבוזיס טרשתית. הפסקה מוקדמת של טיפול אנטי טסיות היא נושא קריטי בהינתן מגוון רב של סיטואציות וסיכון פוטנציאלי להישנות האירועים התרומבוטיים, שיכולים לקרות בחולים היציבים. הפסקת הטיפול יכולה להיות בשל סיכון פוטנציאלי לסיבוכי דימום בהקשר של ניתוח מתוכנן. הנושא גם יכול להיות עניין בחולים יציבים המטופלים כרונית בטיפול אנטי טסיות אוראלי, שלא חוו הישנות של אירוע ווסקולרי או פרוצדורה של רה-ווסקולריזציה, ואשר זקוקים לעבור ניתוח, או כל התערבות אחרות המעלה סיכון לדימום.

הנושא חסר בהערכות מדעיות ופרוספקטיביות ורופאים לעיתים קרובות לא בטוחים איך לגשת לדילמה זו. מטרת המחקר היא לזהות את הסיכונים הפוטנציאלים של הפסקה מוקדמת של הטיפול ואיך ניתן לטפל בעניין זה בפרקטיקה.

האם הפסקה מוקדמת של הטיפול היא נושא קליני אמיתי ?

ישנן שלוש שאלות המסכמות נושא זה:

1)      האם ההפסקה קשורה להישנות של אירועים תרומבוטים ? זאת היות וההפסקה מאפשרת התאוששות פרוגרסיבית של תפקוד הטסיות ועל כן פוטנציאל הישנות האירועים התרומבוטים. אך יש שונות גדולה בהתאוששות של תפקוד הטסיות. כמו כן, לא ניתן לחזות אם ההתאוששות של הטסיות תביא לטסיות חדשות יותר פעילות ולאירועים תרומבוטים חדים.

2)      מתי צריך להפסיק טיפול אנטי טסיות טרם סיומו ? למשל, כאשר יש ניתוח מתוכנן הטומן בחובו סיכון גבוה לדימום.

3)      האם צריך לתת טיפולים תחליפים במקום הטיפול שהופסק? זו שאלה קריטית בעיקר בחולים הנמצאים בסיכון גבוה להישנות אירועים תרומבוטים המתמודדים עם מקרים של סיכון גבוה לדימום.

הפסקה של טיפול אנטי טסיות יחיד

הזמן הממוצע בין הפסקת התרופה ובין הישנות של אירוע תרומבוטי היא 11 יום. זמן זה מתאים לאורך חיים של טסיות ולהתאוששות תפקוד הטסיות לאחר הפסקת הטיפול, על כן מניחים שיש קשר סיבתי בין ההפסקה ואירועים ווסקולרים חדים.

הפסקה מוקדמת של תרופה אחת של אנטי טסיות מהווה 5% ממקרי ACS ו-10% מכל האירועים הווסקולרים. הפסקת אספירין הביאה ל-15% הישנות של ACS בחולים יציבים.

ההפסקה בהקשר של ACS היא בעיקר הרסנית ומובילה לעליה של פי 2 בשיעור של תמותה בטווח הקצר (OR-2.02, 95% CI : 1.33-6.90). בנוסף, ההפסקה נמצאת בקורולציה בלתי תלויה לאירועי דימום (OR-2.6, CI : 1.26-5.30).

הסיבה להפסקה לא הייתה הולמת וברוב המקרים הייתה מונעת מסיבות רפואיות. הפסקה ספונטאנית הייתה לא נפוצה. מטה אנליזה, שנערך לאחרונה העריך סיכונים קרדיווסקולרים לאחר הפסקה מוקדמת של מינון נמוך של אספירין בהשוואה לסיכונים לדימום הקשורים לשמירה על הטיפול. למרות שאספירין העלה את השיעור של סיבוכי דימום פי 1.5, הוא לא הוביל לסיבוכי דימום רציניים, מלבד בניתוח תוך מוחי והוצאת הערמונית.

הפסקה של טיפול אנטי טסיות משולב

כאן יש לקחת בחשבון שלושה מצבים שונים בנפרד:

1)      הפסקת הטיפול תוך חודש לאחר הכנסת תומכן מתכתי עירום בחולים בסיכון גבוה. היה שיעור גבוה של אירועים אלה עם שיעורי תמותה, שנעו בין 25 ל-50%. במקרה זו הופיעו המון סיבוכי דימום ואיסכמיה בגלל הפסקת הטיפול זמן קצר לפני הניתוח (48 שעות). החולים חוו שיעור גבוה של סיבוכי דימום רציניים. עיכוב בזמן של מתחת ל-14 יום בין הכנסת התומכן והפסקת הטיפול היה הפקטור המנבא הכי חזק של יצירת קריש על פני התומכן (AST).

2)      טיפול אנטי טסיות בהקשר של השתלת DES. DES יעיל מאוד במניעת היצרות מחדש של התומכן והוא בעל שיעור דומה של AST בהשוואה לתומכן מתכת עירום. קיימת המלצה לטיפול ארוך משולב של אנטי טסיות לאחר DES היות ויצירה מאוחרת של קריש על התומכן היא תוצאה של אנדותליזציה מאוחרת. הפסקה מוקדמת של הטיפול היא הקורולציה הכי חזקה ל-AST מאוחר. מחקרים חדשים מציעים כי לחולים עם AST יש שיעור גבוה לא תקין של פעילות טסיות גבוהה.

3)      חולי CAD יציבים עם ACS לאחרונה. מצב זה הינו שכיח. בנוסף, קיימת עדות משכנעת, שהפסקת clopidogrel בהקשר של טיפול אנטי טסיות משולב בחולי סוכרת קשור להישנות של אירועים תרומבוטים. אך האם הפסקת clopidogrel 9-12 חודש לאחר ACS קשורה עם הישנות של אירועים תרומבוטים עדיין לא ברורה. מחקרי CURE ו-CREDO הראו יתרון לטיפול אנטי טסיות אוראלי משולב בהשוואה לטיפול באספירין בלבד ובטיחות טובה.

מה הן נקודות המבט?

היענות לטיפול אנטי טסיות והפסקה מוקדמת שלו הפכו לדאגה בקרב קרדיולוגים וכל הרופאים האחראים על חולי תרומבוזיס טרשתי, בהינתן השימוש הנרחב ב-DES והמידע על היתרון הארוך טווח של אנטי טסיות משולב. יש מספר נקודות שיש לקחת בחשבון.

1)      יש צורך דחוף לקבוע אסטרטגיה לניהול טיפול אנטי טסיות בתקופה, שסביב ניתוח. עד היום קיים מידע מועט בנושא, לכן קשה ליצור הנחיות מוצקות. יש לציין כי קיימים מספר מחקרים כיום בנושא שעתידים לשפוך אור על הנושא.

2)      יש צורך בהמלצות מארגונים מקצועיים בנושא של קרדיולוגיה. יש להגדיר טיפול והנחיות לטיפול במצבים מסוימים. יש ארגונים מדעיים, שהוציאו הנחיות ספציפיות בנושאים אחרים, כגון גסטרו-אנטרולוגיה, הרדמה ורפואת שיניים. בהמלצות אלה צוין בפירוש כי אין צורך בהפסקת טיפול אנטי טסיות אוראלי לפני פרוצדורות כירורגיות אוראליות או במהלך בדיקה פיברוסקופית של מערכת העיכול, הנושאת בחובה סיכון יוצא דופן לדימום, למרות שאפשר לשלוט בדימום בעזרת האנדוסקופ. המלצות אלה צריכות לכלול גם את העובדה, שלקיחת ביופסיות במהלך פרוצדורות אלה לא מעלה משמעותית את הסיכון לדימום.

3)      הערכת פרופיל הסיכון הוא צעד מפתח במניעת טיפול לא תקין. למרות שקל להעריך פרופיל סיכון איסכמי בחולה יציב, הערכת הסיכון לדימום הוא לעיתים קשה בתלות בסוג הניתוח. בנוסף קיימים ערלפנים הקשורים עם דימום ועם אירועים איסכמים.

4)      חינוך החולים המטופלים באנטי טסיות לטווח ארוך יכול למנוע הפסקה מוקדמת או לא הולמת של הטיפול.

5)      לא קיימים טיפולים חלופיים לטיפול האנטי טסיות האוראלי. NSAIDS ו-LMWH משמשים לעיתים קרובות עם הפסקת הטיפול כטיפולים מחליפים, אך אין הערכה מדעית טובה ליעילות שלהם בהקשר זה.

מסקנות

הפסקה של טיפול אנטי טסיות, בעיקר אם הוא מוקדם, צריכה להיות מטופלת בזהירות בהינתן הסיכון להישנות אירוע תרומבוטי חד כתוצאה מהתאוששות תפקוד הטסיות. הבורות בנוגע לסיכונים המתפרשת כהפסקת הטיפול היא האויב הכי גדול של הרופא. עדות מחקרית לא מספקת בנושא לא מאפשרת יצירת הנחיות. השאלה הראשונה צריכה להיות תמיד האם ההפסקה באמת הולמת ? ואם ניתן להימנע ממנה. לאחר מכן יש להעריך את הסיכון לדימום, שזהו צעד מפתח בקבלת החלטה על הפסקת או המשך הטיפול. מצבים קשים עולים כשיש מאפיינים של סיכון גבוה לאירועים איסכמים ושל אירועי דימום בו זמנית. יש צורך דחוף במחקרים, שיעריכו את ההיקף האמיתי של בעיה זו, דבר שיכול להוביל להמלצות ברורות מהארגונים המדעיים.

הערת מערכת: ראיון שקיימנו לאחרונה עם פרופ' שמואל בנאי מרחיב ודן בשאלת הטיפול נוגד הטסיות במסגרת הטיפול שלאחר אירוע קורונרי, וזוהי הזדמנות נוספת לצפות בראיון חשוב זה.


European Heart Journal supplements (2006) 8, G46-52

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות ויטמין D נמוכות בגיל שלוש שנים מלוות בסיכון מוגבר לאסתמה (Thorax)

    רמות ויטמין D נמוכות בגיל שלוש שנים מלוות בסיכון מוגבר לאסתמה (Thorax)

    בילדים עם היסטוריה של ברונכיוליטיס חמורה במהלך הינקות, רמות ויטמין D נמוכות (פחות מ-20 ננוגרם/מ"ל) בגיל שלוש שנים נקשרו עם סיכון מוגבר לאסתמה אאזנופילית ואאזנופיליה ללא אסתמה עד גיל שש שנים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Thorax. במחקר הפרוספקטיבי בחנו החוקרים את הקשר בין רמות ויטמין D בדם בגיל שלוש שנים ובין […]

  • מחלת תריס אוטואימונית מעלה את הסיכון לקוליטיס מיקרוסקופית (J Clin Endocrinol Metab)

    מחלת תריס אוטואימונית מעלה את הסיכון לקוליטיס מיקרוסקופית (J Clin Endocrinol Metab)

    בחולים עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס סיכון גבוה ב-65% להתפתחות קוליטיס מיקרוסקופית, כאשר הקשר הבולט ביותר תואר בחולים שאובחנו עם קוליטיס מיקרוסקופית לפני גיל 50, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת ארצי להערכת הקשר בין מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס ובין קוליטיס מיקרוסקופית. […]

  • דיכאון עלול להאיץ הידרדרות בריאות גופנית (PLoS Medicine)

    דיכאון עלול להאיץ הידרדרות בריאות גופנית (PLoS Medicine)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS Medicine עולה כי מטופלים עם היסטוריה של דיכאון נוטים לסבול ממספר גבוה יותר של מחלות גופניות כרוניות כבר בנקודת ההתחלה, לצד התפתחות מהירה יותר של מחלות נוספות לאורך הזמן, כך מדווחים חוקרים מבריטניה. החוקרים ניתחו נתונים אודות 172,500 משתתפים בגילאי 40-71 מתוך מאגר הנתונים שלUK BioBank . בסך הכול, […]

  • ניתוח פזילה עשוי להביא לשיפור ראיה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    ניתוח פזילה עשוי להביא לשיפור ראיה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    ניתוח פזילה הוביל לשיפור בכפל-ראיה ב-75% מהקשישים מעל גיל 80 שנים לאחר ההתערבות הפולשנית, עם שיעורים גבוהים יותר עם ניתוחים נוספים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The American Journal of Ophthalmology. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי ביקשו החוקרים להעריך את היעילות והסיבוכים משנית לניתוח פזילה ב-165 קשישים (גיל ממוצע של 84 שנים; 52% נשים) […]

  • עליה בסיכון ארוך-טווח לתמותה קרדיווסקולארית במטופלים ששרדו SJS/TEN  (מתוך JAMA Dermatol)

    עליה בסיכון ארוך-טווח לתמותה קרדיווסקולארית במטופלים ששרדו SJS/TEN  (מתוך JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי בקרב מטופלים ששרדו SJS/TEN (או Stevens Johnson Syndrome/Toxic Epidermal Necrolysis) תועד סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד במהלך השנה הראשונה ונותר מוגבר למשך עד שבע שנים לאחר האבחנה הראשונית. במחקר הרטרוספקטיבי התמקדו החוקרים בחולים ששרדו SJS/TEN ונכללו במאגר […]

  • האם רמות ליפאז בדם יכולות לסייע בקביעת המלצות תזונתיות בקשישים? (Clinical Nutrition)

    האם רמות ליפאז בדם יכולות לסייע בקביעת המלצות תזונתיות בקשישים? (Clinical Nutrition)

    באחד מכל חמישה קשישים מאושפזים בסיכון לתת-תזונה תועדו רמות ליפאז בדם מתחת לטווח התקין ואלו לוו בסיכון מוגבר לסיבוכים ואי עמידה ביעדים התזונתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Nutrition. החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל מבוגרים מאושפזים בשמונה בתי חולים בשווייץ (2014-2018) שהיו בסיכון לתת-תזונה. המשתתפים חולקו באקראי בתוך 48 שעו מהאשפוז […]

  • קלפרוטקטין בצואה מנבא היקף מחלה והחלמה בחולים עם קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    קלפרוטקטין בצואה מנבא היקף מחלה והחלמה בחולים עם קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר משמעותי בין רמות קלפרוטקטין בצואה ובין פעילות המחלה והיקפה בחולים עם קוליטיס כיבית וכן הסיכוי לריפוי של הרירית. החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת הקשר בין רמות קלפרוטקטין בצואה ופעילות דלקתית ברירית המעי, כמו גם היקף המחלה בחולים עם […]

  • פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    אחד מכל חמישה ילדים עם היסטוריה של פרכוסים בינקות אובחן עם אפילפסיה עד גיל 22 שנים, זאת בהשוואה ל-1.15% בלבד מאלו ללא פרכוסים בינקות, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת Developmental Medicine & Child Neurology. החוקרים מדווחים כי הסיכון המוגבר לאפילפסיה נותר לאורך תקופת הילדות. מחקר העובה המבוסס על מרשם ארצי כלל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה