Angina pectoris/MI

הנחיות לגבי חיסון (לא לקורונה) לחולי טרשת נפוצה (ECTRIMS)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

הקונצנזוס האירופי הראשון לגבי חיסונים של חולי טרשת נפוצה פורסם על ידי הוועדה האירופית לטיפול ומחקר בטרשת נפוצה (ECTRIMS) והאקדמיה האירופית לנוירולוגיה (EAN). המסמך, שהוכרז בפגישת ECTRIMS בשבוע שעבר, מציע הנחיות לחיסון חולי טרשת נפוצה, כולל אסטרטגיית חיסון עולמית לאוכלוסיית חולי הטרשת הנפוצה הכללית ותת-אוכלוסיות נבחרות. המסמך אינו כולל המלצות לגבי חיסון נגד נגיף הקורונה (COVID-19), הנושא של דו”ח נפרד, שפורסם באסיפה השנתית גם כן.

המסקנות העיקריות שעלו בהצהרה החדשה הן כדלקמן:

·       חיסונים באופן כללי נחשבים בטוחים עבור חולים עם טרשת נפוצה ואינם משנים את פעילות/התקדמות המחלה.

·       חיסונים חיים מוחלשים, לעומת זאת, הם התווית נגד בחולים מדוכאי חיסון.

·       ניתן להשתמש בחיסון מומת בבטחה, אך יעילותו עשויה להיות מופחתת עם תרופות מדכאות חיסוניות.

·       יש לשקול חיסונים בשלב מוקדם בטיפול בטרשת נפוצה, טרם השימוש בתרופות מדכאות חיסוניות במידת האפשר.

כשהציגה את המסמך, ד”ר סוזנה אוטרו-רומרו, מהמרכז לטרשת נפוצה בקטלוניה, ספרד, הסבירה כי החיסון הפך לחלק חשוב באסטרטגיית ניהול הסיכונים בחולים עם טרשת נפוצה המטופלים בתרופות פעילות מאוד, אך נותרו שאלות לגבי מתי והאם לתת חיסון מסוים, ואילו תרופות משנות מהלך מחלה משפיעות על תגובת החיסון. “כלי ההתייחסות הנוכחי פותח כדי לעזור לאנשי מקצוע להחליט על אסטרטגיית החיסון הטובה ביותר עבור המטופלים שלהם”, אמרה. מסמך הקונצנזוס ממליץ כי באופן כללי יש לבצע חיסונים בזמן אבחון הטרשת הנפוצה או בשלבים המוקדמים של המחלה כדי למנוע עיכובים עתידיים בהתחלת הטיפולים. “באופן אידיאלי, החיסון צריך להתבצע לפני תחילת הטיפול בתרופות משנות מהלך מחלה”, אמרה אוטרו-רומרו. מסמך הקונצנזוס ממליץ לתת חיסונים מומתים 2-3 שבועות לפני תחילת טיפול מדכא חיסוני, וחיסונים חיים מוחלשים לפחות 4 שבועות לפני כן. במקרה של הישנות, יש לדחות את החיסון עד להחלמה קלינית או התייצבות במידת האפשר, נכתב.

ניתן לבצע בדיקה סרולוגית לטיטרי נוגדנים המושרים על ידי חיסון חודש עד חודשיים לאחר המנה האחרונה של החיסון (מומלץ בחיסוני הפטיטיס B, חצבת, חזרת ואבעבועות רוח). עבור חיסונים חיים מוחלשים, יש לבצע בדיקות סרולוגיות לפני התחלת טיפול לדיכוי חיסוני. במקרה של תגובה לא מספקת, יש לקחת בחשבון מתן בוסטר של החיסון, למעט הפטיטיס B בו מומלץ חיסון מחדש מלא, כך לפי ​​המסמך. באשר לחיסון במהלך טיפול לדיכוי חיסוני, חיסונים חיים מוחלשים נחשבים לבטוחים עבור חולים המטופלים באינטרפרון או בגלטירמר אצטט, אומר הדו”ח, אך באופן אידיאלי יש להימנע מחיסונים חיים מוחלשים בחולים המטופלים בדימתיל פומארט, טריפלונומיד (Aubagio) או natalizumab (Tysabri), למרות שניתן לשקול זאת במקרים חריגים כאשר הסיכון הפוטנציאלי להידבקות בזיהום גדול יותר מהסיכון לפתח זיהומים הקשורים לחיסון (אלא אם ספירת הלימפוציטים המוחלטת היא מתחת ל-800), נכתב. בנוסף, יש להימנע מחיסונים חיים מוחלשים בחולים המטופלים במווסתי S1P (למשל, fingolimod [Gilenya]), טיפולים נגד CD20 ולפני שיקום מערכת החיסון עבור cladribine (Mavenclad) ו-alemtuzumab (Lemtrada).

במקרה של מטופלים המפסיקים טיפול לדיכוי חיסוני, ניתן לתת חיסונים מומתים בכל עת לאחר הפסקת הטיפול, אך רצוי לאחר שיקום מערכת החיסון. יש לתת חיסונים חיים מוחלשים רק לאחר מרווח בטיחות המבטיח שהשיקום החיסוני הושג.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חיסונים אינם מביאים לעליה בסיכון ללופוס (Arthritis Research & Therapy)

    חיסונים אינם מביאים לעליה בסיכון ללופוס (Arthritis Research & Therapy)

    חיסונים ככלל אינם מעלים את הסיכון להתפתחות SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), אך קיים קשר משמעותי בין חיסון כנגד נגיף HBV (או Hepatitis B Virus) ובין המחלה האוטואימונית, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy. ברקע למחקר, עלתה השערה כי חיסונים עלולים להיות טריגר להתפתחות לופוס, לאור החשיבות שלהם בתגובות […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין עדות לקשר בין חיסונים כנגד קורונה ובין הסיכון לדחיית שתל קרנית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם דיווחים אנקדוטיים אודות מקרים של דחיית שתל לאחר חיסון כנגד קורונה או זיהומים אחרים, בעקבותיהם עלה חשש כי גירוי מערכת […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה