Anxiety

אפילפסיה לאחר חבלת ראש מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר (מתוך כנס ה-AANS)

מנתונים שפורסמו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-American Association of Neurological Surgeons עולה קשר מובהק סטטיסטית בין חומרת הפגיעה המוחית בחולים לאחר חבלת ראש ובין התפתחות אפילפסיה לאחר-חבלה ופרכוסים, כאשר אפילפסיה לאחר חבלת ראש מלווה בתוצאות גרועות יותר לאחר שנה אחת.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר TRACK-TBI, הכולל איסוף נתונים פרוספקטיבי אודות למעלה מ-2,700 חולים לאחר חבלת ראש והינו המקור הגדול ביותר לנתונים פרוספקטיביים אודות אפילפסיה לאחר-חבלה.

החוקרים זיהו 1,493 חולים עם חבלת ראש ונתונים זמינים לאחר 12 חודשי מעקב. בנוסף, הם זיהו 182 ביקורות אורתופדיות שהיו במעקב פרוספקטיבי בשל פציעות, אך לאו דווקא חבלת ראש ו-210 ביקורות שהיו חברים של החולים ולא חוו פציעות, אך התירו לחוקרים לתקנן לגורמים סוציו-אקונומיים וסביבתיים.

מבין 1,493 החולים לאחר חבלת ראש, ב-41 חולים (2.7%) נקבעה אבחנה של אפילפסיה לאחר-חבלה, כפי שנקבע לפי שאלון NINDS, אשר נועד לזהות תסמיני אפילפסיה לאחר חבלת ראש. בביקורות לא תועדו דיווחים של תסמיני אפילפסיה בכלי הסקירה.

החוקרים מציינים כי שיעור של 2.7% עולה בקנה אחד עם דיווחים קודמים בנושא.

בהשוואת חולים לאחר חבלת ראש אשר פיתחו ואלו שלא פיתחו אפילפסיה לאחר חבלה, החוקרים לא זיהו הבדלים מגדריים, אם כי זוהתה מגמה של גיל צעיר יותר בקרב אלו שפיתחו אפילפסיה לאחר חבלת ראש (גיל ממוצע של 35.4 שנים באלו עם נזק לאחר חבלה, לעומת 41.5 שנים באלו ללא היסטוריה דומה).

גורם סיכון מג’ורי להתפתחות אפילפסיה לאחר-חבלה היה מדד GCS בעת ההתייצגות. בקרב אלו עם מדד GCS נמוך מ-8 נקודות, עדות לנזק חמור, שיעור אפילפסיה לאחר חבלה עמד על 6% לאחר 6 חודשים ועל 12.5% לאחר שנה אחת. מנגד, באלו עם מדד GCS בטווח 13-15 נקודות, עדות לנזק מינורי, היארעות אפילפסיה לאחר חבלה עמדה על 0.9% לאחר 6 חודשים ועל 1.4% לאחר שנה אחת.

בדיקות הדמיה בשתי הקבוצות העידו כי נוכחות דימום בבדיקת CT לוותה בסיכון מוגבר משמעותית לאפילפסיה לאחר חבלה.

מדד GOSE (Glasgow Outcome Scale Extended) לאחר 12 חודשים עמד על 7 נקודות באלו ללא אפילפסיה לאחר חבלה, עדות להחלמה טובה עם פגמים מינוריים, בעוד שמדד GOSE באלו עם אפילפסיה לאחר חבלה עמד על 4.6 נקודות, עדות למוגבלות בדרגה מתונה-עד-חמורה.

מניתוח רב-משתני עלה כי מדד GOSE נמוך נקשר בקשר בלתי-תלוי עם אפילפסיה לאחר חבלה, לאחר תקנון למדד GCS, ממצאים בבדיקת CT של הראש וגיל.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association of Neurological Surgeons

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה