Ataxia

גירוי משולב של המוח ושל חוט השדרה עשוי להביא לשיפור באטקסיה (Neurology)

גירוי לא-פולשני המכוון למוח ולחוט השדרה הביא להקלה משמעותית בתסמינים של אטקסיה נוירו-דגנרטיבית נדירה, כך עולה מתוצאות מחקר ראשון מסוגו בבני אדם, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Neurology. החוקרים כותבים כי גירוי tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation) עם אנודה למוח וקתודה לחוט השדרה הוביל לשיפור משמעותי בסולם SARA (Scale for the Assessment and Rating of Ataxia), מדד ICARS (International Cooperative Ataxia Rating Scale), מדד 9HPT (9-Hole Peg Test), מבחן הליכה לשמונה מטרים, ועוד.

החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, להערכת tDCS עם גירוי של המוח וחוט השדרה (5 ימים בשבוע, למשך שבועיים) ב-20 חולים עם אטקסיה נוירו-דגנרטיבית. כל חולה השלים הערכה קלינית לפני ואחרי tDCS אמיתי או לאחר גירוי דמה. הערכה במהלך המעקב הושלמה לאחר חודש ושלושה חודשים, עם מרווח הפסקה במעבר בין הקבוצות של שלושה חודשים. בדיקת TMS (Transcranial Magnetic Stimulation) שימשה להערכת קישוריות צרבלו-מוטורית בתחילת המחקר ובכל נקודת מעקב.

החוקרים מדווחים כי גירוי משולב של המוח וחוט השדרה עם tDCS הדגים שיפור בכל מדדי החולים -עם שיפור משמעותי במדדי SARA, 9HPT, ICARS, מבחן הליכה לשמוה מטרים בגירוי הקורטקס המוטורי ובעיכוב הצרבלום, בהשוואה לגירוי דמה.

החוקרים כותבים כי לאחר שבועיים של גירוי tDCS של המוח וחוט השדרה חלה הקלה בתסמינים בחולים עם אטקסיה, לצד השבת עיכוב קורטקס מוטורי ע”י מבניים מוחיים. גירוי tDCS משולב של המוח וחוט השדרה עשוי להוות גישה טיפולית ושיקומית מבטיחה בחולים עם אטקסיה נוירו-דגנרטיבית.

Neurology. Published online August 22, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה