Bacterial infections

הנחיות חדשות של CDC, NTCA לטיפול במגעי שחפת (MMWR)

הנחיות חדשות לטיפול באנשים שבאו במגע עם חולי שחפת (Tuberculosis TB) של CDC (Centers for Disease Control and Prevention) ו-NTCA (National Tuberculosis Controllers Association) פורסמו בגליון Morbidity and Mortality Weekly Report: Recommendations and Reports.

בשנת 1962 הוצג Isoniazid (INH), כטיפול יעיל במניעת TB בקרב בני ביתם של חולי שחפת. בדיקות של מגעים וטיפול בנגעים עם Latent TB Infection (LTBI) הפכו לאסטרטגיה בבקרת והכחדת TB. בשנת 1976, פורסמו הנחיות מקוצרות לבדיקה, אבחנת וטיפול תרופתי במגעי שחפת.

למרות שבדיקות מגעים וטיפול במגעים שנדבקו, מהווה מרכיב חשוב בהכחדת TB בארה”ב, ההנחיות לא עודכנו משנת 1976. לאחר סקירה אפידמיולוגית ומחקרים מדעיים אחרים, וטיפולים מבוססים לטיפול במגעים, קבוצת עבודה שהורכבה מחברים ב-CDC וב-NTCA הכינה את הטיוטה שסיפקה את ההנחיות באשר לבדיקת חשיפה לשחפת, הדבקה ומניעת מקרים עתידיים של שחפת.

הנחיות מורחבות אלו מתייחסות גם לנושאים כמו ניהול נתונים, חסיון, והסכמה, פירסומים באמצעי התקשורת, גיוס ואימון, ומשאבי אנוש. ההמלצות מיועדות לארה”ב, אך עשויות להתאים גם למדינות אחרות העוקבות אחר ההנחיות של WHO ו-International Union Against Tuberculosis and Lung Disease.

לפי ההמלצות הספציפיות לבדיקת מגעים, דיירי הבית של חולה שחפת צריכים להיבדק לפחות 3 ימי עסקים לאחר התחלת בדיקת המגעים. כל דרכי ההעברה האפשריות צריכות להיבדק תוך 5 ימי עבודה. רשימת המגעים וקביעת סדר עדיפויות צריכים להיכלל בתכנית הבדיקה. יש להעריך את הנתונים אודות החולה הראשון (Index Patient), לפחות אחת לשבוע, עד לתוצאות בדיקת רגישות לתרופות של M. Tuberculosis שבודד, למשך חודשיים, או עד שתחול ירידה בכושר ההדבקה, לפי המאוחר מבין השניים, ויש לראיין את חולה האינדקס שוב בהתאם לצורך, 1-2 שבועות לאחר הראיון הראשון.

תיעדוף לדירוג המגעים לבדיקה מבוססים על המאפיינים של חולה האינדקס, משך ונסיבות החשיפה, והפגיעות של המגעים להדרדרות זיהום M. Tuberculosis. עם זאת סף משך החשיפה האופטימלית לתיעדוף מגעים עדיין אינו ידוע. בהתבסס על הניסיון המקומי והתאמה למשאבים, מנהלי הבריאות צריכים לקבוע את הסטנדרטים עבור משך החשיפה המגדיר עדיפות גבוהה, בינונית ונמוכה.

עקרונות כללים לאבחון והערכה של מגעים הם שמערכות בריאות אחראיות להבטיח הערכה תרופתית וטיפול במגעים . במחוזות מסוימים, קיימים נהלים במקרה של מחלות מדבקות או חוקים באשר למגעים שאינם מגיבים לבקשות להיבדק, ויש להתחיל באמצעים הכי פחות מגבילים.

בדיקת מגעים מומלצת לצורות הבאות של חשד או אישור שחפת, שעשויים להיות מדבקים: מחלת שחפת ריאתית, לרינגיאלית, או פלאורלית, עם חללים (Cavities) בריאות, דגימות ממערכת הנשימה המכילות Acid Fast Bacilli (AFB), או שניהם. מקרים אחרים של שחפת ריאתית ייבדקו בהתאם למגבלות זמן ומשאבים, אם יאושרו בתרבית של הפרשות נשימתיות. עם זאת, במרבית המקרים של שחפת ריאתית ללא תוצאות חיוביות בבדיקה מיקובקטריולוגית אין מקום לבדוק את המגעים. הצורות היחידות של שחפת חוץ-ריאתית הדורשות בדיקה של מגעים הם מחלה לרינגיאלית או פלאורלית.

עובדי בריאות מיומנים צריכים לבצע את הבדיקה. יש לבצע ראיונות בשפה המקורית של חולה אינדקס, עם או בלי עזרת מתורגמנים. יש לבצע את הראיון עם חולה האינדקס באופן אישי, פחות מיממה לאחר ההודעה על מקרה אפשרי של זיהום, ולפחות תוך 3 ימי עסקים במקרים אחרים. כאשר הנבדקים נפטרו או אינם זמינים, יש לראיין מקורות אחרים באשר למגעים.

תוך 3 ימים לאחר הרישום, כל מגע בעדיפות גבוהה או בינונית צריך לעבור הערכה רפואית לקבוע אם קיימת מחלת שחפת או זיהום לטנטי של M. Tuberculosis. אותן שיטות אבחנתיות מומלצות לכל המגעים, אלא אם קיים אבחנת שחפת תהיה קלה יותר או קשה יותר בעקבות מצב רפואי או קונסטיציונאלי.

יש להסביר לכל המגעים כי זיהום HIV הוא גורם הסיכון הגדול ביותר להתקדמות זיהום M. Tuberculosis למחלת שחפת, ויש לספק ייעוץ HIV, בדיקות והפניה לכל מגעי TB עם מצב לא ידוע של זיהום HIV. ייעוץ HIV, בדיקות והפניה מומלצים למגעים של חולי שחפת מדבקים, הנושאים HIV.

מומלץ לבצע Tuberculin Skin Test (TST) בעת הערכה ראשונית בכל המגעים שלא דיווחו על תוצאות חיוביות בעבר או מחלת שחפת. מגעים מתחת לגיל 5, שנחשפו לחולה שחפת, יסווגו כעדיפות גבוהה, יש לבדוק אותם ולבצע צילום חזה, בלא קשר לתוצאות תבחין עורי נוכחי או בעבר, או היסטוריה של מחלת שחפת קודמת.

גם מגעים הנושאים את וירוס HIV ומגעים אחרים הסובלים מדיכוי חיסוני, נחשבים למגעים בעדיפות גבוהה, ויש לאסוף את ההיסטוריה הרפואית שלהם, לבצע בדיקות, TST וצילום חזה, כמו גם בדיקת כיח ל-AFB תחת מיקרוסקופ ותרבית, במקרים שהנבדק מראה סימנים בצילום חזה המחשידים ל-TB.

כל נבדק עם מבחן TST חיובי (מעל 5 מ”מ) או תסמינים המתאימים לשחםת צריך לעבור בירור רפואי וצילום חזה לשלילת שחפת. במהלך התקופה המדבקת, מגעים בעדיפות גבוהה ובינונית עם מבחן עורי שלילי, פחות מ-8 שבועות לאחר החשיפה האחרונה, צריכים לעבור מבחן עורי שני 8-10 שבועות לאחר החשיפה. במגעים בעדיפות נמוכה, ניתן לדחות את המבחן העורי הראשון עד 8-10 שבועות לאחר החשיפה האחרונה, בתנאי שאין תסמינים המרמזים לשחפת.

מערכת הבריאות חייבת לקחת אחריות על הטיפול במגעים עם זיהום לטנטי של M. Tuberculosis. מגעים בעדיפות גבוהה ובינונית, עם מבחן TST חיובי, שהגיעו מארצות בהם שכיחות גבוהה של שחפת, צריכים לקבל טיפול, ללא קשר אם עברו חיסון BCG שגרתי. לאחר שלילת שחפת פעילה, יש להציע טיפול בזיהום לטנטי לכל המגעים עם מבחן TST חיובי. חשוב מאוד להשלים את הטיפול במגעים בעדיפות בינונית וגבוהה.

חלון זמנים לטיפול מונע אפשרי במגעים מתחת לגיל 5, עם מבחן עורי שלילי, פחות מ-8 שבועות לאחר החשיפה האחרונה, לאחר שלילת שחפת פעילה. אם מבחן עורי שני, 8-10 שבועות לאחר החשיפה האחרונה, עדיין שלילי, ניתן להפסיק את הטיפול.

לאחר שלילת TB, מומלץ לתת טיפול מלא לזיהום M. Tuberculosis חשוד בנשאי HIV או מגעים מדוכאי חיסון.

עם הזיהום עמיד ל-INH, מומלץ לטפל ב-Rifampin. מומלץ לקבל ייעוץ מומחים לטיפול בזיהום לטנטי עם חיידק עמיד ל-INH ו-Rifampin, ויש לעקוב אחר מגעים אלו עם בדיקות תקופתיות למשך שנתיים לפחות. עדיף טיפול הדוק, תחת פיקוח (Directly Observed Therapy) על טיפול אישי.

MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2005;54(RR-15):49-55

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת

השבוע פירסמנו ידיעה בנוגע להנחיות לשימוש בבדיקת QFT-G לאיבחון שחפת – לחץ כאן לידיעה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של טיפול מונע ב- TMP-SMX על […]

  • חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות

    חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות

    בתינוקות שנולדו מוקדם ונחשפו למחזורי טיפול אנטיביוטי מרובים סביב הלידה תועדה ירידה בתפקוד הריאתי וסיכון מוגבר לאירועי אסתמה בגיל בית-ספר , בהשוואה לאלו עם חשיפה מעטה יותר לטיפול אנטיביוטי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 3,820 תינוקות שנולדו לאחר 22-36 שבועות היריון ובמשקל לידה נמוך (פחות מ-1500 גרם); התינוקות […]

  • כאבי קוליק בתינוקות עשויים לנבא את הסיכון למחלה אטופית

    כאבי קוליק בתינוקות עשויים לנבא את הסיכון למחלה אטופית

    בתינוקות הסובלים מכאבי קוליק עם בכי ואי-נוחות בטנית, תועד סיכון מוגבר למחלות אטופיות ותחלואה נשימתית לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Pediatrics. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר עוקבה פרוספקטיבי של זוגות אם-ילד במסצ’וסטס להערכת הקשר בין כאיב קוליק או בכי מופרז והסיכון למחלות אטופיות ונשימתיות. הם […]

  • הבדלים מגדריים במאפייני נזלת אלרגית בילדות ובגיל ההתבגרות

    הבדלים מגדריים במאפייני נזלת אלרגית בילדות ובגיל ההתבגרות

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatric Allergy and Immunology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש משבדיה, מהן עולה כי בבנות היארעות גבוהה יותר של נזלת אלרגית לעומת בנים, כאשר בבנים שיעורי הפוגה גבוהים יותר מבנות. מהנתונים עולה עוד כי ריגוש מוקדם העלה את הסיכון לנזלת אלרגית והפחית את הסיכויים להפוגה. מחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסייה כלל 2,250 ילדים […]

  • חשיפה לעובש בבית מעלה את הסיכון לדלקת ריאות מרגישות יתר

    חשיפה לעובש בבית מעלה את הסיכון לדלקת ריאות מרגישות יתר

    סדרת מקרים גדולה מצפון טקסס זיהתה עובש ביתי כגורם הפיך להתפתחות דלקת ריאות מרגישות יתר (Hypersensitivity Pneumonitis), כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One. שינויי אקלים ודפוסי מזג אוויר קיצוני מעודדים התפתחות עובש, בעוד שהסרת העובד עשויה להביא לשיפור התוצאות. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 231 משתתפים (גיל ממוצע של 62.9 שנים, 40.7% גברים) עם […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    בילדים שטופלו במספר מחזורי טיפול אנטיביוטי מהלידה ועד גיל שנתיים תועד סיכון מוגבר להתפתחות אסתמה, אלרגיות למזון, נזלת אלרגית ולקות אינטלקטואלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ארצי גדול להערכת הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי בתוך שנתיים מהלידה ואבחנה של מחלות כרוניות בילדות. […]

  • עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים

    עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים

    מתוצאות מחקר בשלב 2 שפורסמו בכתב העת Allergy, עולה כי טיפול אימונותרפי פומי (Oral Immunotherapy) במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים הוביל לשיפור מדדי איכות חיים ולשינויים אימונולוגיים משמעותיים, כולל דיכוי תגובתיות תבחין עורי ועליה בריכוז נוגדנים ספציפיים כנגד בוטנים. המחקר בשלב 2 בחן את תוצאות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים על-בסיס עדויות עולם-אמיתי. במסגרת […]

  • פעילות באזופילים מנבאת תגובה לטיפול אימונותרפי תת-לשוני כנגד אלרגיה לבוטנים

    פעילות באזופילים מנבאת תגובה לטיפול אימונותרפי תת-לשוני כנגד אלרגיה לבוטנים

    בילדים עם אלרגיה לבוטנים שהשיגו הפוגה עם טיפול אימונותרפי (SLIT או Sublingual Immunotherapy) תועדה פעילות באזופילים נמוכה יותר לפני הטיפול ודיכוי משמעותי יותר של באזופילים לאחר שנה אחת, בהשוואה לאלו שחוו כישלון טיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology. במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם פעילות באזופילים מנבאת […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך