יש להשתמש בביספוספונטים בזהירות ולתקופות מוגבלות בכדי למנוע או לטפל במחלות עצם בחולים עם multiple myeloma, כך עולה מהצהרה בעלת קונצנזוס של הפאנל הרב מקצועי ב- Mayo Clinic.
על פי ההצהרה, שהתבססה על ניסיון קולקטיבי של קבוצת המיאלומה של Mayo Clinic, יש להעריך מחדש ללא הרף את היתרונות והסיכונים של תרופות אלה.
לאחר מעבר על העדות התומכת בשימוש בביספוספונטים ב- multiple myeloma, החוקרים סיכמו כי מתן תוך ורידי של pamidronate ושל חומצה zoledronic הוא יעיל במידה שווה ועדיף על מתן פלצבו בהורדת סיבוכים בשלד.
בהתבסס על המידע הזמין בנוגע לסיכון של אוסטאונקרוזיס של הלסת, הקבוצה העדיפה מתן pamidronate על פני מתן של חומצה zoledronic בחולים עם אבחון חדש של multiple myeloma עד אשר מידע נוסף יהיה זמין.
מהדו”ח, שפורסם במהדורת אוגוסט של Mayo Clinic Proceedings, עולה כי לא משנה איזה חומר יבחר, יש לתת ביספוספונטים בעירוי חודשי למשך שנתיים ואז להפסיק את השימוש בהם אם החולה השיג תגובה ואם הוא בשלב יציב. בחולים, שעדיין נזקקים לטיפול, יש לתת עירוים כל שלושה חודשים.
החוקרים ממליצים בחום לחולים לעבור הערכה דנטלית מקיפה, לפני שהם לוקחים כל טיפול שהוא בביספוספונטים. מטרת הערכה זו היא לזהות ולטפל בשיניים, שבסופו של דבר ייתכן שהם יצטרכו טיפול כירורגי (עקירת שיניים, הוצאת החלק הרך הפנימי של השן, חתך וניקוז וניתוח פריודונטלי) או פרוצדורות פולשניות אחרות. מטרה נוספת של ההערכה הדנטלית היא לסיים את הטיפול לפני שמתחילים טיפול בביספוספונטים.
חולים הנמצאים תחת טיפול בביספוספונטים צריכים לבקר אצל רופא שיניים לפחות כל שנה, ויש להעריך את הסיכון שלהם לאוסטאונקרוזיס של הלסת בזהירות.
חולים, שלא מקבלים טיפול בביספוספונטים, צריכים לעבור הערכה להתפתחות של אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס כל שנה.
לסיכום, ככל שיותר ויותר מידע נהיה זמין, יש לשנות ולשפר את ההנחיות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!