ויתור על ביצוע דיסקציה סטנדרטית של בלוטות לימפה בבית השחי הוביל לשיעורים נמוכים מאוד של הישנות בבית השחי בחולות עם סרטן שד חיובי לבלוטות שהפך לבלוטות שליליות בעקבות כימותרפיה ניאו-אדג'ובנטית, ושיעורים אלה לא היו שונים באופן משמעותי בין חולות שעברו ביופסיה של בלוטת זקיף או דיסקציה ממוקדת בבית השחי, כך מציע מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Oncology.
המחקר בא על רקע הנתונים המוגבלים של תוצאות אלו בקרב חולות עם סרטן שד המוותרות על דיסקציה סטנדרטית של בלוטות הלימפה בבית השחי במקרים אלה. החוקרים בחנו רטרוספקטיבית 1144 מטופלות עם סרטן שד המוכח בביופסיה בשלבים II-III שטופל בכימותרפיה ניאו-אדג'ובנטית ב-25 מרכזים ב-11 מדינות. בסך הכל, 666 חולות (58%) עברו ביופסיה של בלוטת זקיף, ו-478 (42%) עברו דיסקציה ממוקדת בבית השחי.
שיעורי ההישנות בבית השחי ל-3 ו-5 שנים בכלל המדגם היו 0.65% ו-1.0%, בהתאמה. לאחר 3 שנים, לא היה הבדל משמעותי בשיעורי ההישנות בבית השחי בין דיסקציה ממוקדת (0.5%) לבין ביופסיה של בלוטות הזקיף (0.8%). לאחר 5 שנים, שיעור ההישנות הלוקו-אזורית היה 2.7%, ושיעור ההישנות הפולשנית כלשהי היה 10%, ללא הבדל לקבוצת הניתוח.
"מחקר עוקבה זה מצביע על כך שחזרה מוקדמת בבית השחי לאחר דיסקציה של בלוטות הלימפה בבית השחי בחולות שהסרטן שלהם הפך לבלוטות שליליות "הוא אירוע נדיר מאוד" ולא היה שכיח משמעותית פחות לאחר דיסקציה בהשוואה לביופסיית בלוטת זקיף. למרות שיש צורך במעקב ארוך יותר, תוצאות אלו תומכות באי-ביצוע דיסקציה בחולות עם תגובה פתולוגית שלמה של בלוטות לאחר כימותרפיה ניאו-אדג'ובנטית" אמרו הכותבים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!