Cardiac Rhythm Management

האם היפונתרמיה בשלב מוקדם של STEMI היא פקטור מנבא לתמותה בטווח הרחוק? (Arch Intern Med)

ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בין היפונתרמיה בשלב מוקדם של Acute ST-Elevation Myocardial Infarction (STEMI) ובין תמותה בטווח הרחוק.

לדברי ד”ר אלכסנדר גולדברג וצוות החוקרים מהמרכז הרפואי רמב”ם, וביה”ס לרפואה ע”ש רפפורט בחיפה, היפונתרמיה, מרקר לפעילות נוירוהורמונלית, היא הפרעה אלקטרוליטרית שכיחה בנוכחות STEMI. אולם, הערך הפרוגנוסטי לטווח הארוך של היפונתרמיה בשלב האקוטי של אוטם שריר הלב, אינו ידוע.

החוקרים עקבו אחר 978 חולים עם Acute STEMI וללא עבר של אי-ספיקת לב, ששרדו את האירוע הראשוני, ובדקו את רמות הנתרן בעת הקבלה ולאחר 24, 48 ו-72 שעות, במהלך האישפוז. לאחר השחרור מבית החולים, חציון תקופת המעקב עמד על 31 חודשים (בטווח 9-61 חודשים).

היפונתרמיה, שהוגדרה כרמות נתרן בסרום נמוכות מ-169 מיליאקויולנט לליטר, נמצאו ב-108 חולים (11%) בזמן האישפוז. לאחר תיקנון לפקטורים מנבאים אפשריים לתמות, ולמדדי EF של החדר השמאלי, היפונתרמיה בעת הקבלה נותרה פקטור מנבא בלתי-תלוי של תמותה לאחר שיחרור (Hazard Ratio = 2, 95% CI = 1.3-3.2, P=0.002).

היפונתרמיה בזמן האישפוז היתה גם פקטור מנבא בלתי-תלוי של סיכויי האישפוז מחדש בעקבות אי-ספיקת לב, לאחר השיחרור (HR=1.6, 95% CI = 1.1-2.6, P=0.04). HR המתוקנן לתמותה או אי-ספיקת לב עמד על 1.12 לכל ירידה של 1 מיליאקויולנט לליטר (95% CI = 1.07-1.18, P<0.001).

מגבלות המחקר כללו מבנה מחקר תצפיתי, והעדר מידע באשר לפעילות הנוירוהורמונלית או באשר לרמות הנתרן לאחר השיחרור מבית החולים.

היפונתרמיה בשלב מוקדם של STEMI היא פקטור מנבא לתמותה בטווח הרחוק ואישפוז בעקבות אי-ספיקת לב, לאחר שיחרור מבית החולים, בלא תלות בפקטורים קליניים אחרים או LVEF. בחולים עם אי-ספיקת לב והיפונתרמיה יש הפעלה רבה יותר של מערכת Renin-Angiotensin-Aldosterone, רמות מוגברות של אפינפרין ונוראפינפרין, והפרעה חמורה יותר לזרימת הדם הכבדית והכלייתית. האקטיבציה הנוירוהורמנלית המאפיינת היפונתרמיה מספקת הסבר חלקי לקשר בין היפונתרמיה ופרוגנוזה גרועה של אי-ספיקת לב.

Arch Intern Med. 2006;166:781-786

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

    היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

    מדד De Ritis Ratio, הוגדר כיחס בין ריכוז AST ל-ALT בדם, מנבא בצורה יעילה את הסיכון לתמותה בתוך 30 ימים של חולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם, כאשר יחס גבוה מ-1 מנבא סיכון מוגבר לתמותה ויחס של עד 1 מעיד כי אין עליה בסיכון לתמותה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. המחקר הרטרוספקטיבי […]

  • האם לטיפול ב-Semaglutide השפעה על הסיכון לאובדן ראיה בחולי סוכרת?

    האם לטיפול ב-Semaglutide השפעה על הסיכון לאובדן ראיה בחולי סוכרת?

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים מטאיוואן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Semaglutide בחולי סוכרת מלווה בעליה משמעותית בסיכון ל-NAION (או Nonarteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy) בהשוואה לחולים המטופלים בתרופות לסוכרת ממשפחות אחרות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נערך בין אוקטובר 2019 ועד דצמבר 2023 והתבסס על נתונים ממאגר רישום רפואי אלקטרוני […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • התועלת של טיפול בחסר ברזל בחולים עם אי-ספיקת לב

    התועלת של טיפול בחסר ברזל בחולים עם אי-ספיקת לב

    בחולים עם אי-ספיקת לב וחסר ברזל שקיבלו טיפול תוך-ורידי בברזל תועדו שיעורים נמוכים יותר של תמותה קרדיווסקולארית או אשפז בשל אי-ספיקת לב, אך תוצאות מחקר FAIR-HF2 לא היו מובהקים סטטיסטית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. עם זאת, כאשר ממצאי המחקר שולבו במטה-אנליזה עם תוצאות חמישה מחקרים קודמים, תועדו יתרונות חשובים למטופלים, כך […]

  • שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים מלווה בסיכון מוגבר להתנהגות פושעת, בעיקר בגברים ובאלו עם מחלות רקע, דוגמת הפרעת שימוש באלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Law and Psychiatry. מחקר החתך כלל 308 מבוגרים שאובחנו עם ADHD (גיל ממוצע של 34 שנים, 66% גברים), אשר עברו הערכה […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך