מחקר צרפתי חדש שבחן את השפעות טיפול אנטי-קואגולנטי כרוני על אופן הטיפול ותוצאותיו, מצא כי 4% מהחולים שפיתחו STEMI (ST segment Elevation MI) טופלו בנוגדי קרישה.
הסיכוי שחולים אלו יקבלו טיפול רה-פרפוזיה או טיפול אנטי-טרומבוטי אגרסיבי אחר היה נמוך יותר, בהשוואה לחולים שפיתחו MI שלא טופלו בנוגדי-קרישה באופן כרוני. כמו כן, פרופיל גורמי הסיכון בתחילת המחקר היה חמור יותר בקבוצת חולים זו, שהיו בסיכון גבוה יותר לפתח התקף לב.
טיפול אנטי-קואגולנטי כרוני משמש בחולים שעברו השתלת מסתם מכני תותב, תסחיף ריאתי, או פרפור פרוזדורים. שכיחות טיפול אנטי-קואגולנטי כרוני בקרב חולים שעברו התקף לב והשפעתם על הטיפול ב-MI ותוצאותיו, לא היו ברורים.
בכדי לחקור את הנושא, החוקרים בחנו נתונים מקרב 2112 נבדקים. הגדרת טיפול אנטי-קואגולנטי כרוני נקבעה כטיפול ממושך בנוגדי-קרישה עד לפחות 48 שעות לפני התקף הלב.
בנוסף לעובדה שהמשתתפים שקיבלו טיפול אנטי-קואגולנטי כרוני היו מבוגרים יותר , הם היו בסיכון גדול יותר לפתח יל"ד, סכרת, או סיפור קודם של התקף לב.
בניתוח רב-משתנים נמצא כי מקטע הפליטה, עישון, ומחלת כלי דם מרובים היו כולם פקטורים בלתי-תלויים המנבאים תופעות לוואי מג'וריות, כולל תמותה, MI חוזר, ודימום מג'ורי. למרות שטיפול אנטי-קואגולנטי כרוני לא נקשר לתוצאות אלו, נמצא כי מדובר בפקטור מנבא לאי-ספיקת לב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי לפתח אסטרטגיות טיפול מפורשות בקבוצת סיכון זו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!