Cardiomiopathy & Cardiology

הנחיות חדשות מטעם ה-AAN לטיפול באירוע מוחי בחולים עם PFO (מתוך Neurology)

עדכון מטעם ה-AAN (ה-American Academy of Neurology) מזהיר כנגד המלצה קבועה לסגירה מילעורית של PFO (או Patent Foramen Ovale) בחולים עם אירוע מוחי איסכמי קריפטוגני מחוץ לתנאי מחקר.  עם זאת, המומחים מוסיפים כי בנסיבות נדירות, דוגמת אירועים מוחיים חוזרים למרות טיפול הולם וללא מנגנון ברור אחר, רופאים יכולים להציע Amplatzer PFO Occluder.

המומחים מסבירים כי פרסמו את ההנחיות מתוך אמונה כי חשוב להסביר לחולים אודות הידוע בנושא סגירת PFO והסיכון לאירועים מוחיים חוזרים. עליהם להבין כי PFO הוא נפוץ מאוד וכי הסיכון להישנות אירועים מוחיים הוא נמוך.

יש עדויות כי מכשיר סגירה אחד – Amplatzedr – עשוי להפחית את הסיכון לאירועים מוחיים נוספים, אך עדויות אלו חלשות ולכן לא ניתן להמליץ על סגירת PFO באופן רוטיני להתוויה זו. בנוסף, המכשיר אינו זמין כיום להתוויה זו בארצות הברית – כעת מצוי בשלבי הערכה של מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

באשר לטיפול תרופתי מונע, הועידה מציינת כי אין די עדויות בכדי לקבוע את התועלת של נוגדי-קרישה בהשוואה לנוגדי-טסיות במניעת הישנות אירועים מוחיים. לאור זאת, הם ממליצים כי בהעדר התוויה אחרת לנוגדי-קרישה, רופאים יכולים להציע באופן רוטיני טיפול נוגד-טסיות במקום טיפול נוגד-קרישה לחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני ועדות ל-PFO. לדברי המומחים, אין מספיק עדויות בכדי להמליץ על נוגדי-קרישה על-פני נוגדי-טסיות באוכלוסיה זו ולכן הם דבקים בהצעה לטיפול באספירין אלא אם יש התוויה אחרת לנוגדי-קרישה.

חיפוש בספרות הרפואית הוביל לזיהוי שלושה מחקרים רלבנטיים בנושא סגירת PFO:

מחקר CLOSURE 1 – מחקר רב-מרכזי, אקראי, בתווית-פתוחה, להערכת סגירה מילעורית עם מכשיר STARFlex, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד במבוגרים עם PFO והתקף איסכמי חולף/אירוע מוחי קריפטוגני. הממצאים הדגימו שיעור דומה של הישנות אירוע מוחי בשתי הקבוצות והשימוש במכשיר לסגירת PFO לווה בשיעור גבוה של פרפור פרוזדורים וסיבוכים מג’וריים.

במחקר PC הודגם שיעור הישנות אירוע מוחי של 0.5% עם סגירת PFO באמצעות Amplatzer, בהשוואה לשיעור של 2.4% עם טיפול תרופתי. הופעה חדשה של פרפור פרוזדורים דווחה ב-2.9% בקבוצת ההתערבות לעומת 1.0% בקבוצת הטיפול התרופתי וסיבוכי דמם תועדו ב-3.9% ו-5.7% מהחולים, בהתאמה.

במחקר RESPECT  ניתוח לפי כוונה לטפל הדגים שיעור הישנות אירוע מוחי של 1.8% עם סגירת PFO לעומת 3.3% עם טיפול תרופתי. מניתוח לפי-פרוטוקול עלתה תועלת מובהקת סטטיסטית לטובת סגירת PFO. היארעות פרפור פרוזדורים לא הייתה שונה משמעותית בין הקבוצות, אך תועדו שישה מקרים של תסחיף ריאתי בקבוצת ההתערבות, לעומת מקרה יחיד עם טיפול תרופתי.

בניסוח ההנחיות החדשות השלימו המומחים מטה-אנליזה של שני המחקרים להערכת Amplatzer שהדגימה ירידה משמעותית בהישנות אירועים מוחיים עם סגירת PFO, עם מספר נדרש לטיפול של 56 חולים למניעת אירוע מוחי יחיד במהלך 3-4 שנות המחקרים. עוד עלה כי שיעור האירועים החמורים על-רקע הפרוצדורה או ההתקן עמד על 3.4%, עם עליה משמעותית בסיכון לפרפור פרוזדורים.

הסיכום הוא כי סגירת PFO עם Amplatzer עשויה להפחית את הסיכון להישנות אירוע מוחי, עם עליה אפשרית בסיכון להופעה חדשה של פרפור פרוזדורים.
Neurology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בקרב מבוגרים עם היסטוריה של סיגריות אלקטרוניות ייתכן סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, ללא תלות בשימוש מקביל בסיגריות, נרגילות, או סיגריות ללא-עשן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד מחקרים מצביעים על סיכון לנזקים משנית לשימוש בסיגריות אלקטרוניות ומעידים כי אלו אינן בטוחות לשימוש […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה