מחקר חדש אשר הוצג בכנס החברה האירופאית לקרדיולוגיה, מצביע על כך שהמשך טיפול בנוגדי קרישה במהלך החלפת מסתם אאורטלי בצנתור (TAVI) מגביר את הסיכון לדימום ללא יתרונות נוספים. הניסוי המבוקר האקראי POPular PAUSE TAVI הראה כי מטופלים שהמשיכו טיפול בנוגדי קרישה היו בסיכון גבוה יותר ב-1.7 נקודות אחוז לחוות מוות קרדיווסקולרי, שבץ, אוטם שריר הלב, סיבוכים וסקולריים משמעותיים או דימום משמעותי ב-30 הימים שלאחר TAVI, בהשוואה למטופלים שהפסיקו את הטיפול.
ד”ר דירק יאן ואן גינקל מבית החולים סנט אנטוניוס בהולנד, החוקר הראשי, ציין כי זהו הניסוי האקראי הראשון המספק ראיות להפסקת נוגדי קרישה במהלך ההליך. המחקר כלל 858 מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה עבור פרפור פרוזדורים או התוויות אחרות, וזקוקים להחלפת מסתם עקב היצרות המסתם האאורטלי. אוכלוסייה זו מהווה כשליש מכלל המטופלים העוברים TAVI.
תוצאות המחקר הראו כי המשך הטיפול בנוגדי קרישה לא הפחית אירועים תרומבואמבוליים, אך הגביר את הסיכון לדימום, כאשר רוב הדימומים היו קשורים להליך עצמו. ד”ר גילס מונטלסקוט מבית החולים האוניברסיטאי פיטייה-סלפטרייר בפריז, שלא היה מעורב במחקר, ציין כי התוצאות תומכות בזהירות הקיימת בחלק מההנחיות הקליניות. הוא הדגיש את הצורך במניעה טובה יותר של סיבוכי הדימום ב-TAVI, בהתחשב בכך שכמעט כל אירועי הדימום היו קשורים להליך.
המחקר מעלה שאלות נוספות לגבי אסטרטגיות אפשריות אחרות, כגון הפסקה מוגבלת של 24 שעות בלבד של נוגדי הקרישה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!