נשים מבוגרות המשתמשות בסטטינים לצורך איזון היפרליפדמיה עשויות להנות מסיכון נמוך יותר לשברי ירך ולשברים שאינם בעמוד השדרה, כך עולה ממחקר התבוננותי רחב המתפרסם ב- Archives of Internal Medicine החודש.
החוקרים מציינים שיש מקום למחקרים נוספים שכן המידע נצבר במחקרים קרדיווסקולרים כמידע משני בלבד. השימוש בחסמי אנזים- HMG-CoA קשור להפחתה עקבית ומשמעותית קלינית אך לא מובהקת בשברי ירך ושברי חוליות ב-4 מחקרים פרוספקטיביים של נשים מבוגרות. השפעות דומות לא נצפו כאשר הטיפול בהפחת היפרליפדמיה נעשה בתרופות שאינן מקבוצת הסטטינים.
כאשר התוצאות נמדדו במשולב עם מחקרים נוספים של שימוש בסטטינים ושברים, נמצאה ירידה מובהקת בשברי ירך ושברים שלא בעמוד השדרה.
החוקרים ניתחו במאמר זה תוצאות של 4 מחקרים.
מחקר אחד שכלל קרוב ל- 10,000 משתתפות, נשים לבנות בארה”ב, בגיל מעל 65 שבחן שברים אוסטפורוטיים. מחקר התערבות בטיפול מניעתי בשברים כלל 6,459 נשים בגילאים 55 עד 80, מחקר ה- HERS השתתפו 2,764 נשים בגילאים 44 עד 79 ומחקר הולנדי שבו השתתפו 4,878 נשים בגיל מעל 55.
בכל אחד מהמחקרים נעשה מעקב לאיבחון שברים מידי 4-6 חודשים. הנשים חולקו ל-3 קבוצות טיפול עיקריות: משתמשות כרגע בסטטינים, משתמשות בתכשירים להורדת כולסטרול שאינם סטטינים ולא משתמשות כלל בתכשירים להפחתת כולסטרול.
לאחר התאמה של גיל, BMI ושימוש באסטרוגן נמצאה מגמה לפיה היתה ירידה בסיכון יחסי לשברי ירך של 0.19 ו- 0.62 למשתמשות בסטטינים לעומת שתי הקבוצות האחרות בהתאמה, ושל 0.49 ו-0.95 ירידה בסיכון לשברים שאינם בעמוד השדרה.
עם זאת, במטה-אנליזה שכללה 8 מחקרי התבוננות נוספים ו-2 מחקרים קליניים לא נמצאו עדויות תומכות, והסיכון היחסי לשברי ירך היה 0.87 ולשברים אחרים -1.02 , כלומר לא ירידה של ממש בסיכון היחסי.
החוקרים מסכמים (כצפוי…) שדרושים מחקרים מבוקרים שיבחנו את האפקט ההגנתי של הסטטינים על המטבוליזם השלדי ועל מניעת שברים.
מכל מקום, נראה שיש כנראה סיבה נוספת טובה לטפל בהיפרליפדמיה של נשים מבוגרות…
Archives of Internal Medicine 2004;164:146-152.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!