מחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך ששילוב של אזטימיב עם סטטינים בעוצמה בינונית לאחר צנתור כלילי עשוי להוות גישה בטוחה ויעילה יותר מבחינה קלינית בהשוואה לטיפול מונותרפי בסטטינים בעצימות גבוהה. המחקר הנוכחי שכלל למעלה מ-273,000 מטופלים שעברו התערבות כלילית מלעורית (PCI – Percutaneous Coronary Intervention) עם סטנטים משחררי תרופות (DES) הראה כי בקרב אלו שטופלו במשטר המשלב את שתי התרופות (אזטימיב וסטטינים בעוצמה בינונית), הייתה ירידה משמעותית של 25% בסיכון לתוצא הקליני העיקרי (מוות מסיבה קרדיווסקולרית, אוטם שריר הלב, צנתור, אשפוז בגין אי ספיקת לב או שבץ מוחי לאחר 3 שנים) בהשוואה למטופלים שקיבלו מונותרפיה בסטטינים בעצימות גבוהה (P < 0.001). כמו כן, הטיפול המשולב היה קשור לירידה של 15% בהפסקת הטיפול בסטטינים וירידה של 20% בסיכון לסוכרת חדשה הדורשת טיפול תרופתי (P < .001 עבור שתי התוצאות). המחקר פורסם ב- Journal of the American College of Cardiology.
במסגרת המחקר, לאחר השתלת DES,כ-10,794מטופלים קיבלו Rosuvastatin במינון 10 מ”ג ליום בתוספת אזטימיב במינון 10 מ”ג ליום, ו-61,256 קיבלו Rosuvastatin 20 מ”ג ליום בלבד. התוצאות הראו כי ה-HR עבור התוצא העיקרי היה 0.75 (95% CI 0.70-0.79, P < 0.001), עבור הפסקת הטיפול בסטטינים 0.85 (95% CI 0.78-0.94, P = 0.001) ועבור אבחנת סוכרת חדשה 0.80 (95% CI 0.72-0.88, P < 0.001). יש לציין כי לא היה הבדל משמעותי עבור תמס שריר (Rhabdomyolysis), כריתת כיס מרה או אבחנה חדשה של סרטן.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!