Cognitive Function

שכיחות גבוהה של ליקויים תפקודיים ונוירולוגיים ארוכי-טווח בחולים לאחר תמיכת ECMO (מתוך Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על שכיחות גבוהה של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים ארוכי-טווח, כמו גם ליקויים נוירולוגיים ותפקודיים בחולים לאחר תמיכת ECMO (או Extracorporeal Membrane Oxygenation).

מטה האנליזה כללה 59 מחקרים עם 3,280 חולים (69% גברים; גיל חציוני של 54 שנים). מרבית החולים (86%) קיבלו תמיכת ECMO ורידית-עורקית, לרוב בשל החייאת לב-ריאה והלם קרדיוגני. תמיכת ECMO ורידית-ורידית שימשה בעיקר במקרים של כשל נשימתי חד.

לאחר חציון מעקב של 16 חודשים, שיעורי ההימצאות הכוללים של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים עמדו על 41%. למעלה ממחצית מהחולים סבלו מכאב/אי-נוחות, 37% סבלו מהפרעות שינה, 46% התמודדו עם חרדה, 31% סבלו מדיכאון ו-18% אובחנו עם הפרעת דחק בתר-חבלתית. שיעורי ליקוי נוירו-קוגניטיבי עמד ועל 38%, כאשר ליקוי תפקודי תועד ב-52% מהחולים, כולל פגיעה בתפקוד יומיומי, ניידות ויכולת טיפול עצמי.

בחולים לאחר תמיכה ורידית-ורידית תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים, בהשוואה לאלו שקיבלו תמיכה ורידית-עורקית (55% לעומת 32%, p=0.01). לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי ליקוי נוירו-קוגניטיבי ותפקודי.

מבין כלל החולים שקיבלו תמיכת ECMO, כולל אלו שלא שרדו, תוצא נוירולוגי חיובי תועד ב-23% מהחולים בלבד לאחר 3 חודשים, 25% מהחולים לאחר 6 חודשים ו-28% מהחולים לאחר שנה ומעלה. התוצאות הנוירולוגיות היו טובות יותר מהערכת התוצאות בקרב אלו ששרדו חיבור ל-ECMO בלבד, כאשר ב-90% דווח על תוצאות חיוביות לאחר שנה ומעלה, עדות לכך שבחולים ששוחררו בהצלחה תתכן התאוששות נוירולוגית טובה עם הזמן.

החוקרים כותבים כי מדובר בממצאים מדאיגים אך הם מדגישים כי יש לקחת בחשבון כי ECMO עצמו אינו מעלה את השכיחות של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים וליקוי נוירו-קוגניטיבי; במקו זאת, חומרת המחלה הקשה שהובילה לחיבור ל-ECMO עשויה להיות הסיבה לליקויים אלו.

Neurology, Jan 5, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה בסיכון ארוך-טווח לתמותה קרדיווסקולארית במטופלים ששרדו SJS/TEN  (מתוך JAMA Dermatol)

    עליה בסיכון ארוך-טווח לתמותה קרדיווסקולארית במטופלים ששרדו SJS/TEN  (מתוך JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי בקרב מטופלים ששרדו SJS/TEN (או Stevens Johnson Syndrome/Toxic Epidermal Necrolysis) תועד סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד במהלך השנה הראשונה ונותר מוגבר למשך עד שבע שנים לאחר האבחנה הראשונית. במחקר הרטרוספקטיבי התמקדו החוקרים בחולים ששרדו SJS/TEN ונכללו במאגר […]

  • פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    אחד מכל חמישה ילדים עם היסטוריה של פרכוסים בינקות אובחן עם אפילפסיה עד גיל 22 שנים, זאת בהשוואה ל-1.15% בלבד מאלו ללא פרכוסים בינקות, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת Developmental Medicine & Child Neurology. החוקרים מדווחים כי הסיכון המוגבר לאפילפסיה נותר לאורך תקופת הילדות. מחקר העובה המבוסס על מרשם ארצי כלל […]

  • האם נוגדי-דיכאון מאיצים הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם דמנציה? (BMC Medicine)

    האם נוגדי-דיכאון מאיצים הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם דמנציה? (BMC Medicine)

    טיפול בנוגדי-דיכאון, בעיקר תרופות ממשפחת SSRI (או Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), לווה בהידרדרות קוגניטיבית מהירה יותר משמעותית בחולים עם דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Medicine. עם זאת, החוקרים מזהירים כי יש לנקוט משנה זהירות בהערכת המשמעות הקלינית של השינויים המתוארים וכי לא ניתן לשלול את האפשרות כי אלו נובעים מדיכאון […]

  • חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה מוגברת להרדמה כללית במהלך פרוצדורות ניתוחיות מלווה בירידה ארוכת-טווח בתפקוד ניהולי קשב סלקטיבי ומהירות קוגניטיבית ועיבוד מידע, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Anesthesiology. בתת-ניתוח של מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בהולנד, החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה כוללת להרדמה כללית ותפקוד קוגניטיבי לאורך מעקב של 12 שנים. מדגם המחקר כלל […]

  • היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי איכות שינה ירודה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות שינה ותסמינים על-רקע הפרעות שינה, כולל דום נשימה בשינה ותסמונת Restless Leg Syndrome, הן בין התסמינים המטרידים הנפוצים בקרב חולים עם מחלת כליות […]

  • תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    טכנולוגיית מציאות מדומה מלווה בשיפור שיווי המשקל ותפקוד מוטורי של הגפיים במבוגרים במצב קריטי, בהשוואה לטכניקות שיקום מסורתיות, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Frontiers in Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שהתבססו על נתונים מ-11 מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו לאורך עשר שנים בשמונה מאגרי נתונים גדולים. הסקירה כללה 880 מבוגרים במצב קריטי, […]

  • יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תרומבוליזה תוך-ורידי משמשת לעיתים רחוקות לטיפול במקרים של אירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם אבחנה של מויה-מויה והעדויות תומכות בבטיחות ויעילות התערבות זו במקרים נבחרים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מויה מויה הינה מחלה צרברווסקולארית נדירה והינה גורם סיכון מוכר […]

  • ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי במבוגרים עם יתר לחץ דם וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, איזון הדוק של לחץ הדם במשך כשלוש שנים עשוי להפחית את הסיכון לליקוי קוגניטיבי, בהשוואה לאיזון סטנדרטי של לחץ הדם. מחקר Systolic Blood Pressure Intervention Trial הציע כי איזון אינטנסיבי של לחץ דם סיסטולי עשוי להפחית […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי Tenecteplase מהווה טיפול בטוח במקרים של אירוע מוחי איסכמי עורקי בילדות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן תוך-ורידי של Tenecteplase משמש יותר ויותר לטיפול במבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי עורקי, אך פרופיל הסיכון במקרים של אירוע מוחי בילדות אינו ידוע. מטרת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה