ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוקטובר של Journal of Periodontology, עולה כי איבוד שיניים, איבוד העצם סביב השיניים וירידה בבריאות של מיסב השן (periodontal) קשורים עם סיכון מוגבר ללקות בשבץ איסכמי.
יש צורך במחקרים נוספים על מנת לאשר קשר זה, אך בהינתן המחקר הנוכחי ומחקרים נוספים בנושא, החוקרים ממליצים לכל מי שנמצא בסיכון מוגבר ללקות בשבץ לשמור על בריאות אוראלית טובה כחלק מאסטרטגיה כללית להבטיח בריאות סיסטמית כללית טובה.
מספר מחקרים הצביעו על הקשר בין מחלה פריאודונטלית ובין שבץ, אך הקשר אינו ברור עדיין. על מנת לחקור את הנושא יותר, החוקרים ערכו מחקר, שבו השתתפו 5123 נבדקים בני 60 ומעלה, שלקחו חלק בסקר לאומי בארצות הברית, שהסתיים בשנת 1994.
מתוך הנבדקים, 1563 היו חסרי שיניים. החוקרים פיתחו אינדקס PHS (מצב בריאות מיסב השן) כדי להעריך את הדרגות השונות של איבוד השיניים ושל CAL (clinical attachment loss).
לאחר תקנון לגיל ולשימוש בטבק, כל הנבדקים חסרי השיניים וחלק מאלה, שהיו להם שיניים רק בקשת אחת, היו משמעותית יותר עתידים להיות בעלי היסטוריה של שבץ בהשוואה לאלה עם שיניים בשתי הקשתות וללא CAL ניכר.
הסבירות ללקות בשבץ הייתה בערך גבוהה פי 2 בקרב נבדקים עם איבוד שיניים מלא או מחלה נרחבת של מיסב השן בהשוואה לנבדקים עם מצב אוראלי טוב.
יתרה מכך, לאחר תקנון לכל הערפלנים המשמעותיים, ניתוח נוסף לא מצא קשר משמעותי בין PHS ובין שבץ. לדברי החוקרים, לא ברור או מחלת מיסב השן היא גורם סיכון בלתי תלוי לשבץ או מרקר סיכון למחלה.
לסיכום, העצה הנוגעת לשמירה על בריאות השן על מנת להוריד את הסיכונים הבריאותיים הכללים נתמכת על ידי מחקר אחר המראה כי טיפול לא כירורגי יחיד בשן, כגון הסרת אבנית או הקצאת שורשים, יכולה להוריד את רמות חלבון CRP, שהוא סמן דלקתי ידוע הקשור למחלה קרדיווסקולרית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!