Congestive heart failure

רזרבות תפוקת לב, וזודילטציה וכרונוטרופיה ירודים במהלך פעילות גופנית בחולי HF עם EF שמור (מתוך Circulation)

השוואה של תגובות קרדיווסקולריות במהלך פעילות גופנית בחולים עם אי ספיקת לב (HF) לא סיסטולית אל מול נבדקי ביקורת ללא אי ספיקת לב, שחלקו קו-מורבידיות מרובות, כולל היפר טרופיה קרדיאלית בשל יתר לחץ דם, עזרה להטיל אור על סימפטומים של קוצר נשימה, עייפות וחוסר סבילות לפעילות גופנית הקשורים לחולי אי ספיקת לב עם EF (מקטע פליטה) שמורים.

במחקר, שפורסם במהדורת נובמבר של Circulation, עולה כי הגבולות הקרדיווסקולרים לא מיוחסים לאב-נורמליות דיאסטולית, כגון מילוי חדר שמאל, כפי הנמדד על ידי השינוי בנפח סוף דיאסטולי. הגבולות הקרדיווסקולרים מיוחסים לתוצאה של ליקוי בתגובת קצב הלב ורזרבה וזודילטורית במהלך פעילות גופנית.

החוקרים רצו לבדוק מה יש באנשים אלה, שמונע מהם לעשות פעילות גופנית. האנשים סימפטומטים באופן ברור. רמת העבודה, שהם יכולים לעשות, כמה זמן הם יכולים ללכת במבחן מאמץ פשוט, היה מאמץ שווה ערך לקצת יותר מהמאמץ הדרוש להתלבשות. האנשים הללו מאוד מוגבלים ולא יכולים לעשות פעילויות של חיי היום יום. על זה מדבר הסינדרום של HF לא סיסטולי. אנשים מרגישים חלשים וחסרי נשימה, הם מתעייפים מאוד מהר, אך עדיין המשאבה נראית תקינה. החוקרים רצו לדעת למה זה קורה.

אי ספיקת לב עם EF שמור

מתוך 550,000 מקרי HF המאובחנים בכל שנה בארצות הברית, 50% מסווגים כ-HF לא סיסטולי, שידוע גם כ-HF עם EF שמור, כאשר לחולים יש תפקוד סיסטולי שמור המוגדר כ-EF שווה או מעל 50%. השכיחות של מחלה זו עולה ובאופן טיפוסי משפיע על נבדקים זקנים, נשים ושמנים, אנשים הסובלים מיתר לחץ דם וכאלה עם היפר טרופיה של חדר שמאל.

מטרת המחקר לא הייתה להתווכח על כך שהבעיות בדיאסטולה לא אחראיות, לפחות חלקית, לסימפטומים. אך החוקרים רצו לבדוק ספציפית שינויים קרדיווסקולרים, שהם יותר ספציפיים לנבדקים, שהיו מאוד סיפמטומטים. על מנת לעשות זאת החוקרים השוו שינויים קרדיווסקולרים במהלך ביצוע פעילות גופנית בנבדקים עם HF לא סיסטולי (17 נבדקים) מול שינויים, שקרו בנבדקים מותאמי גיל,מין, גזע, לחץ דם והיפר טרופיה של חדר שמאל (19 נבדקים).

לשתי הקבוצות הייתה יכולת פעילות גופנית מוגבלת, למרות שהדבר היה יותר משמעותי ובולט בקבוצה עם HF לא סיסטולי. בעומס עבודה ברמה נמוכה המתאים לשטיפת כלים או להתלבשות (זהו השלב היחיד שהושלם בנבדקים עם HF לא סיסטולי), הייתה עליה בקצב הלב ווזודילטציה לא תקינה של העורקים בנבדקים עם HF. העלייה בקצב הלב ובתפוקת הלב במהלך פעילות גופנית הייתה בערך 40% פחות בנבדקים עם HF לא סיסטולי, למרות עליות דומות בנפח סוף דיאסטולי, בנפח פעימה ובקונטרקטיליות של הלב.

ביצועי פעילות מטבולים

החוקרים דיווחו בנוסף על יכולת פעילות גופנית הנמצאת בקורולציה עם השינוי בתפוקת הלב, בקצב הלב ובתנגודת הווסקולרית, אך לא עם נפח סוף דיאסטולי או נפח הפעימה. למרות שקצב לב לא נחשב באופן טיפוסי כבעיה בחולים עם HF לא סיסטולי, מחקר זה מציע כי קצב לב וירידה בהתאמה בתפוקת הלב, משחקים תפקיד.

האצה והאטה לקוים בקצב הלב

החוקרים בדקו בנוסף את ההאצה וההאטה בקצב הלב לאחר הפעילות הגופנית כסמנים לליקוי אפשרי באיזון הסימפתטי / פרה סימפתטי. העלייה בקצב הלב במהלך פעילות גופנית והירידה לאחר הפעילות היו איטיים יותר משמעותית בנבדקים ה-HF  הלא סיסטולי בהשוואה לקבוצת הביקורת. ליקוי בירידה בקצב הלב, לאחר הפעילות, הצטייר כגורם סיכון למוות קרדיאלי ולהפרעת קצב. רמות של קטחול אמינים בדם היו דומות בשתי הקבוצות, דבר המציע כי הגוף מאיץ את הלב, אך הלב אינו מגיב.

תוך דגש על גודל המחקר, החוקרים מזהירים חוקרים אחרים ורופאים לחשוב על הטיפול בחולים עם HF עם EF שמור. טיפול בחוסמי בטא יכול להחמיר את התגובה הלקויה של קצב הלב ואף להחמיר את הנוקשות הווסקולרית. קיימת אפשרות להשתמש בעתיד בקוצבי לב. כאשר קיצוב עלייתי ידאג למנוע חוסר סנכרון וטכיקרדיה, וסנסורים המגיבים לפעילות גופנית יוכלו להעלות את קצב הלב במצב של פעילות גופנית.

בתיאוריה אם אפשר להכפיל את קצב הלב, גם תפוקת הלב תגדל פי שתיים. האם אז הם יוכלו לבצע פעילות גופנית פי שתיים ? אם כן הדבר יהיה דרמטי. יש צורך במחקרים נוספים על קוצבים בכדי להעריך את איכות החיים ואת ההשפעה על אשפוזים בכדי להחליט מה התפקיד הפוטנציאלי של הקוצבים.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מגורים בשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מלווים בסיכון מוגבר להידראדניטיס סופורטיבה

    מגורים בשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מלווים בסיכון מוגבר להידראדניטיס סופורטיבה

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב אלו המתגוררים בשכונות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה סיכון מוגבר להתפתחות הידראדניטיס סופורטיבה, קשר אשר תואר בקבוצות מרקע אתני שונה. מדגם המחקר כלל 65,766 משתתפים (גיל ממוצע של 50.4 שנים, 41.8% נשים) ממרפאות עור ברשת UCSF (או University of California […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    בקרב גברים צעירים שנחשפו למעשי אלימות פיזית והתעללות של בן הזוג כלפי אימם נרשמה עליה של 45% בסיכון לכך שינקטו בעצמם במעשי אלימות כלפי בני או בנות זוגם, בהשוואה לאלו שלא נחשפו למעשי אלימות דומים, כך עולה מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe. החוקרים בחנו את הנתונים אודות זוגות […]

  • טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    בחולים עם התגרמות הטרוטופית חמורה סביב המרפק עם קישיון של המרפק תועדה תועלת להתערבות ניתוחית בשילוב עם תכנית שיקום, כאשר למעלה מ-75% מהחולים שמרו על טווח תנועה של לפחות 100 מעלות לאחר שנתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons. במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את […]

  • חשיפה לזיהום אוויר עשויה להביא לשינוי במבנה המוח

    חשיפה לזיהום אוויר עשויה להביא לשינוי במבנה המוח

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Stroke עולה כי חשיפה ארוכת-טווח לחומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר באוויר, גם ברמות נמוכות יחסית, מלווה בשינויים מבניים במוח דוגמת ירידה בנפח רקמת המוח, עליה באטרופיה ופתולוגיה וסקולארית בקשישים. מחקר SNAC-K-MRI כלל קשישים ללא דמנציה שעברו בדיקת MRI בתחילת המחקר. בנוסף, משתתפים מתחת לגיל 78 שנין השלימו בדיקת MRI לאחר 6 […]

  • האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    ניטור תסמינים מרחוק באמצעים אלקטרוניים להערכת תוצאים לפי דיווח מטופלים לווה בהפחתת היקף האשפוזים בשיעור של 19% לאחר שלושה חודשים ובהיקף של 13% לאחר שישה חודשים בחולים עם מחלה ממארת תחת טיפול סיסטמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. התועלת של אמצעי ניטור מרחוק תועדה במגוון אוכלוסיות חולים, כולל אלו המתגוררים […]

  • חשיבות גיל המטופל בתוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח כריתת כיס מרה

    חשיבות גיל המטופל בתוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח כריתת כיס מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי השלמת ניתוח כריתת כיס מרה לפני גיל 40 מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, קשר העשוי לנבוע בחלקו משיעורים גבוהים יותר של צריכת אלכוהול ועישון. החוקרים משבדיה השלימו מחקר עוקבה ארצי להערכת התמותה בטווח הארוך לאחר ניתוח כריתת כיס מרה ב-159,946 מבוגרים (62.2% […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך