מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בכנס ה- American College of Cardiology, עולה כי חיבור לרשת ניטור מרוחק מפחית את העיכוב בין אירועים קליניים ובין החלטות קליניות, ועשוי לקצר שהות מטופלים בבתי החולים.

לדברי החוקרים, מדובר במחקר הראשון שהדגים כי מעקב ממרחק אכן מביא לתוצאות טובות, ועשוי לשפר טיפול רפואי.

המחקר הנוכחי, ה- CONNECT (Clinical Evaluation of Remote Notification to Reduce Time to Clinical Decision), כלל 1,997 נבדקים.  במסגרת המחקר, נבדק משך הזמן מהופעת אירוע קיצוני (הפרעות קצב, אי תפקוד של קוצבים ועוד) ועד להחלטה קלינית לטיפול בבעיה.  בכל הנבדקים הושתלו ICDs (implantable cardioverter defibrillators) מסוג Medtronic, אשר צוידו במערכת טלמטריה המסוגלת לשלוח דוחות רגילים ואותות אזהרה בעת חשד לבעיות חריפות, לרופאים המטפלים באמצעות רשת מתאימה.

1,014 נבדקים שויכו לקבוצת הניטור המרוחק וביקרו במרפאה המטפלת חודש לאחר השתלת ה- ICD, ושוב לאחר 15 חודשים.  במשך הזמן שבין שני הביקורים, עברו נבדקים אלו מעקב ע”י רופאיהם באמצעות הרשת.  יתר 983 הנבדקים שויכו לקבוצת ביקורת ולא חוברו לרשת לניטור מרחוק.  נבדקים אלו ביקרו במרפאותיהם אחת לשלושה חודשים במשך 15 חודשים.

מתוצאות המחקר עולה כי משך הזמן החציוני מהופעת אירוע קיצוני ועד להחלטה טיפולית של הרופא היה משמעותית קצר יותר בקבוצת הניטור המרוחק.  משך הזמן הממוצע בין אירוע להחלטה עמד על 29.5 ימים בקבוצת הביקורת ו 10 ימים בקבוצת המחקר.  משך הזמן החציוני בין אירוע להחלטה טיפולית עמד על 4.6 ימים בקבוצת המחקר ו 22 ימים בקבוצת הביקורת (p<0.0001).

משכי הזמן בין אירוע להחלטה טיפולית היו קצרים יותר עבור רוב סוגי האירועים הקליניים שנצפו, על אף שהזמן החציוני עד לנקיטת החלטה, במקרה של מתן שני שוקים ע”י ה- ICD באפיזודה אחת, עמד על 0 ימים בשתי הקבוצות, וכך גם במקרה של איתור פרפור חדרים או פגיעה ביכולת הטיפולית של המכשיר.

מספר אירועים קיצוניים ומשך הזמן בין אירוע להחלטה קלינית

לנבדקים בקבוצת המחקר היו מעט יותר ביקורים לא מתוכננים במרפאותיהם (2.24 מול 1.94), אולם מלכתחילה נקבעו להם שני ביקורים בלבד.  במהלך תקופת המחקר, נבדקים בקבוצת המחקר ביקרו פחות מ- 4 פעמים בממוצע במרפאותיהם בהשוואה ליותר מ- 6 ביקורים בממוצע של קבוצת הביקורת.

נבדקי קבוצת המחקר היו מעט יותר מועדים לפנות לבית החולים, אולם הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית.  לנבדקים מקבוצת המחקר שאושפזו, הייתה שהות קצרה יותר בבית החולים בהשוואה לנבדקי קבוצת הביקורת (3.3 ימים מול 4 ימים), ממצא שהדגים חיסכון של כמיליון דולר עבור כל אוכלוסית המחקר.

החוקרים מסבירים כי הסיבה לאשפוזים הקצרים יותר נעוצה קרוב לודאי ביכולת של ניטור מרוחק לאתר פרפור פרוזדורים בייחוד באלו עם תגובה חדרית מהירה, מוקדם יותר במהלך המחלה.  הם מוסיפים כי היקף החסכון לאורך המחקר לא היה עצום אולם היה משמעותי עבור אותם נבדקים שאושפזו.  יש לציין כי במחקרים קודמים הודגם כי ניטור מרחוק הביא לחסכון כספי ע”י הפחתת מספר הביקורים במרפאות.

המומחים מציינים כי מכשירי ICD אחרים הביאו לתגובות מהירות יותר לאירועים שנצפו, וכי התגובה האיטית שנצפית לעתים לפרפור פרוזדורים חדש עשויה להיות תוצאה של אדישות מסוימת של הרופאים המטפלים.

החוקרים מוסיפים כי אין סיבה להשתהות של מספר ימים בין הופעת פרפור פרוזדורים ובין החלטה טיפולית, ויש להשתמש באמצעים הטובים ביותר הקיימים לקיצור משך זמן זה.

מתוך הכנס המדעי ה- 59 של ה- American College of Cardiology, שנערך באטלנטה, ארה”ב.

לידיעה במדסקייפ